הי לכולם!
אני בחורה משכילה, עם עבודה די מעניינת וחיים מלאים בתחביבים וחברים. תמיד נחשבתי לבחורה יפה ולא היה לי מחסור במחזרים..באמת אין תלונות.
עברתי שנה קשה אחרי פרידה מבן זוג רציני שגרתי איתו ומחלה קשה של הורה ועכשיו, אחרי שהעניינים נרגעו, אני מרגישה שאני סוף סוף פורחת ויכולה להנות מהשלווה, העצמאות והפינה השקטה שלי בדירה בה אני גרה לבד לראשונה בחיי..
חצי מהחברות שלי, ואני באה ממעגל מאוד ליברלי "תל אביבי" כזה, נשואות/נשואות +ילד או בזוגיות רצינית וגם כאלה שלא מאוד מכוונות לשם, יוצאות לדייטים, מחפשות...
ואני לא כמוהן. תמיד הרגשתי, מלבד הקשר האחרון, שאני אולי לא אדם מאוד זוגי, ואני תוהה אם אני שונה בקטע הזה.אני אוהבת להתאהב!!! ומאוד רומנטית..אבל אני מרגישה נפלא גם ללא זוגיות. ואני לא מצליחה להביא את עצמי ללחץ הזה שאני רואה אצל נשים רווקות סביבי שרוצות משפחה
אני רוצה משפחה..ושוב, אני אוהבת לאהוב. אבל חוסר הלחץ הזה אולי תוקע אותי..גורם לי להיות אדישה..אני מרשה לעצמי לסרב לדייטים..לאחרונה גם מחקתי את הכרטיס באיזו אפליקצית היכרות שהייתי בה כי..סתם. אין לי חשק. אני אפילו לא יודעת להסביר את זה לעצמי. ההגיון שלי אומר שזה לא יפול עלי מהשמיים, אבל הלב שלי מאותת לי שהכל טוב.
זה נורמלי? אולי אני מדחיקה ואני מפחדת להיפגע? מה דעתכם/ן?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025