בתחילת השנה אני ואמא שלי עברנו לגור עם סבתא שלי (זמני בהחלט), אני זוכרת אותה נחמדה וכיפית אבל יש לה יותר מידי יציאות חסרות טאקט שפוגעות בי ואז היא לא מבינה למה אני עצבנית בבוקר ובימים שאחרי, היא מעליבה בקלות ועושה דברים טיפשיים ומעצבנים ולפעמים זה גורם לי להתפרץ עליה או לצעוק ולעיתים רחוקות לבכות. תמיד אני אומרת לעצמי "אין סיכוי שאני אחזור לדבר איתה אחרי זה" ואז אני מוותרת כי היא זקנה ורגישה אז מותר לה. אני מצליחה להתעלם אבל לא מהכל ולא תמיד- אני בן אדם ולפעמים נראה שהיא פשוט לא יכולה בלי לעקוץ או לעשות משהו שהיא יודעת שיציק לי. תמיד בסופו של דבר כואב לי עליה ואני אומרת די אני צריכה לסבול בשקט..
מרוב שאני בדיסטנס ממנה יש לי רפלקס להתגונן כשהיא בסביבה ואחרי זה להרגיש חרא.
למשל הרגע הייתי בחדר- והיא יודעת שאין מפתח וחשוב לי שאף אחד לא יכנס רק אם שומעים אותי אומרת "טוב" אחרי דפיקה בדלת- פרטיות מינימאלית. הייתי באמצע לאונן והיא פשוט פותחת את הדלת, מזלי שאני הייתי עם מכנסים והיד הייתה מתחת למכנס.. צעקתי לה "למה את פותחת ככה את הדלת?" בעצבנות ואני אף פעם לא מגיבה ככה שפותחים את הדלת- מקסימום אומרת "פעם הבאה תתפקי בדלת" והיא ממש התבאסה אני חושבת שהיא אפילו לא שמה לב איפה היד שלי הייתה אז היא בטח חושבת שאני סתם זבל, חיבקתי אותה אחרי זה אבל באופן כללי אני לא יודעת מה לעשות איתה, היא לא מפסיקה ללכך, לפגוע, להשפיל ולעצבן ואז כשאני מפתחת קצת רוע היא מתרגשת. אני לא יודעת לשלוט באיך שאני מרגישה ונמאס לי ממנה- הלוואי שהיא פשוט הייתה סבתא טובה כך שהיה לי קל להיות הנכדה המושלמת.. איך לפתור את הבעיה הזאת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025