כבר הרבה זמן לבד, אני יודעת בדיוק איזה בחור מתאים לי ולפעמים הביישנות שלי בתחום הזה הורסת לי. אני מסתכלת סביבי ולא מבינה איך הגעתי למצב כזה שאני לבד. לא חסר לי כלום, באמת ! אני בחורה מאוד נאה, כיף להיות לידי, אני מבינה עניין, יש לי ראש, סקסית ועדיין, לבד, לא הולך לי. לעומת הבנות סביבי שלא תמיד אני רואה שיש להן מה להציע או משהו באופי הנגוע והאובססיבי דוחה ויש להן חבר ודווקא שאקל.
כאילו, זה באמת עניין של מזל או פונקציה של הבחירות שלנו?
אני אולי דוחה את היוזמות שלי מהפחד להיפגע, לקבל איזה זבנג ממישהו שאוהב אותו כל כך וברגע שהכי לא שמתי לב הוא יפגע בי הכי חזק וישאיר אותי בהלם.
אני רוצה מישהו אחר ממני, אני רוצה לראות צבעים חדשים של החיים האלה, להרגיש דעות ורגעים שעוד לא חוויתי ועומק שעוד לא ביקרתי בו. לא בא לי על השטחיות והסקס שרצים כמו פס ייצור. מין יש כמו זבל בחוץ, הרוב זורמים והתאהבו במשחקים.
לא בא לי לשחק ולזרום. בא לי משהו שהוא שלי ורק שלי. לא לכאוב עליו, לא לפחד שיבגוד בי, לא לחשוש שהוא עם עוד מישהי במקביל, שהוא מתכנן עלי סטוץ, גוד טיים בגלל שאני סקסית, אני מחפשת בחור שמחפש להיות רק של מישהי אחת, להסתפק במישהי הזו בלבד כי זה הוא כטיפוס וזה הצורך שלו, להיות נאהב ובזוגיות.
האמון שלי נפגע אבל אני לא מתייאשת, אני עדיין רוצה להאמין שמי שנמצא שם בשבילי קיים כי הוא באמת רוצה להרגיש רק אותי. זאת משאלה, תמימות או באמת דבר שיכול לקרות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות