איך אני אמור להתנהג עם אימא שלי?

טוב

מהכותרת אי אפשר להבין הרבה.. אני אתחיל להסביר זה יהיה ארוך ותודה על הסבלנות מראש

נתחיל מהסוף להתחלה: אימא שלי יותר נהנית מקרבתו של בן דוד שלי מאשר שלי (האחיין שלה)

היא קונה לו סיגריות אוכל בחוץ מנקה לו את הבית עושה כלים ומה לא.. כשאני לפעמים נתקע בלי כסף היא תמיד אומרת שאין לה כסף וזורקת לי אולי 100 שקל בחודש

הבן דוד שלי שהוא גם חבר טוב שלי מנצל את זה שהיא אוהבת להיות בחברתו והוא מצידו "לא מתנגד" לקבל ממנה סיגריות אוכל ואפילו סתם ככה כספים

אמא שלי רחוקה מלהיות עשירה היא עובדת כקופאית אין לה דירה והיא לא שוכרת דירה היא גרה אצל הסבתא שלי הסיעודית והלא צלולה בחסדים של האחים שלה שנתנו לה לחיות שם מבלי להשתתף כלל בהוצאות

פעם היא הייתה בקשר טוב עם כולם אבל ההתנהגות הבעייתית שלה הרחיקה את כולם ממנה והיא כעת נשענת על הבן דוד שלי

הוא אדם בעל עבר נפשי קשה וחיים קשים עבר הרבה אישפוזים בבתי חולים פסיכאטריים והוא חי על קצבת ביטוח לאומי כרגע עומד להתגרש ויש לו ילד

בעצם אמא שלי התחיילה להתחבר אליו באובססיביות מאז שהילד שלו נולד
קנתה לילד שלו הרבה מתנות שמרה עליו ואף ביטלה משמרות בשביל זה הוא מבחינתו אוהב לשבת בפיצוצייה לשתות כוס קפה לדבר עם אנשים לטייל כל היום וזה אחת מהסיבות שהוא בהליכי גירושין

אבל הוא יודע איך להגיד לאמא שלי מה שהיא אוהבת לשמוע, היא לא אישה חכמה בלשון המעטה ואני לא יכול להראות לה שאני מתרשם מהדעות לה או מחזיק מהעצות שלה ועל דרך ראיית העולם שלה.. אבל הוא עם לשון חלקלקה ויודע לגרום לה לחשוב שהוא מחזיק ממנה חכמה וזה בעצם מה שקונה אותה ובגלל זה היא מחפשת את קרבתו

בשנתיים וחצי האחרונות מה לא עשיתי בשבילה.. הלוותי לה כספים הסעתי אותה לכל מיני מקומות וחיפשתי את החום האימהי אבל כמו שאמרתי מאז הבן דוד שלי הפך לאבא היא נקשרה אליו חזק וכמה שלא ניסיתי היא באמת אוהבת אותו יותר ממני

עד היום הבלגתי ואני מתבשל עם זה שנתיים וחצי היא פשוט מנצלת אותי ואני לא רוצה שום קשר אלייה ואפילו מייחל לה שתסבול הרבה!

אתם שואלים למה בגיל 26 אני עדיין מחפש את קרבת אימי? פשוט אני עצמי גם עם עבר פסיכאטרי עברתי 2 אישפוזים 1 מהם היה קשה החברים התרחקו וככה יצא שהייתי באמת זקוק לה (על פניו זה נראה שהבן דוד שלי היה קצת מבסוט מזה כאילו "שירדתי אל העם" שגם הגעתי למצב הזה כי כשהייתי ילד התביישתי בו)

היא הייתה שם בשבילי אבל מאז שהבן דוד שלי הפך לאב זה לאט לאט הגיע למצב שאני שונא אותה ומרגיש מנוצל.. היום אני עובד בעבודה מאוד פשוטה מקבל קיצבה ומצד אבא שלי (מיותר לציין שהורי גרושים ומגיל 3 אני תחת חזקת אבי אמנם גדלתי אצל אמו) יש ל את כל התמיכה.. אז בעצם אני לא יפסיד כלום אם אני לא אהיה איתה בקשר.. אני מרגיש שזה יהיה בשבילי הדבר הכי נכון מבחינה נפשית

ובכן.. אשמח לשמוע את דעתכם בנושא