היי,
יש לי בבית כלב מלטז בן שנתיים וחצי שנקנה לאחותי, כלומר, הוא שלה ואני רק שותף בירידה איתו. אני ואחותי התחייבנו לרדת עם הכלב שקנינו אותו, אני בערב והיא בצהריים ואמא שלי אמורה בבוקר. אחותי הייתה יחסית יותר אחראית ממני ומאמי, אך היא עדיין חיפפה. בגלל זה, הכלב לא למד להשתין ולחרבן מגיל קטן והוא עשה את זה בבית. שאני אומר בית אני מתכוון שהוא חרבן בעיקר בחדר שלי, על הפרקט,וכשמשתינים על פרקט הוא נהרס,והפרקט שהיה מתנת הבר מצווה שלי ואני נורא כעסתי.
עוד נקודה חשובה היא שהכלב לא אוהב אותי, כלומר, הוא לא שמח שאני בא הביתה לעומת שאר בני המשפחה. זה גם מתבטא בירידה איתו. הכלב לא מסכים לזוז בכלל ובגלל זה הוא לא יוצא מהשטח של הבניין ובקושי משתין וזה נהיה ממש מעיק וזאת הסיבה המרכזית שלא ירדתי איתו. המשפחה שלי גם לא מאמינה לי וזה ממש מעצבן שהם אומרים לי לרדת איתו יותר למרות שהוא לא זז למטה בכלל.
בקיצור, עברו שנה וחצי ששתקתי ואז הגיע עוד מקרה מעצבן - אמי חזרה לעבוד ואז אמי לא יכלה לרדת איתו בבוקר, זאת אומרת שירדו איתו פעמיים ביום במקום שלוש פעמים. אז אבא שלי הציע לרדת איתו בבוקר בחמישי שישי ושבת, וגם הוא לא הקפיד אז נורא התעצבנתי ורציתי להעיף את הכלב.
אז אבא שלי נורא התאכזב מזה שאני לא יורד איתו - והוא לא יודע שכל יום רבתי עם אחותי לרדת איתו!!!!! וגם הוא בעצמו לא יורד איתו!!!!
אז ממי הוא מאוכזב? אין לי מושג. אז הצעתי לו שירד איתו כל יום בבוקר וזה יגמור את הסיפור, והוא עוד יותר כעס כי אני בעצמי האשם ולא כולם.
אז מה לעשות להעיף את הכלב וזהו או לתת עוד צ'אנס וכנראה עוד שבוע עוד פעם יהיה סיפור?
נ.ב. הבית בכללי אצלנו מבולגן, וזה מראה שההורים שלי שמים פס על הבית. אני תמיד מנסה לעשות שינוי בבית אבל זה לא עוזר. וגם אבא שלי ממש לא דומיננטי בבית, נגיד שמישהו לא עושה משהו הוא מבקש, אבל אחרי פעם אחת לא אכפת לא והוא הולך במקום לצעוק או לעשות משהו. גם לא אכפת להורים שלי אכפת שיש פיפי וקקי בבית, והם אומרים שאני עוד הלא בסדר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות