אני בכיתה יב מצפון הארץ, עד לפני 4 חודשים הדרכתי חניכים בכיתה י בתנועת נוער, חניכים היו כל החיים שלי, היו החברים הכי טובים שלי, מעל כולם הייתה חניכה אחת, חניכה מושלמת, פשוט מושלמת.
שמחה, יפה, מתנדבת, תמיד ראשונה. מושלמת.
הקשר שלנו היה קשר טוב, קשר חזק, היינו חברים טובים מאוד, היינו חברי נפש, דברנו על הכל, על המשפחה שלי, שלה, חיים אישיים שלי ושלה, היינו החברים הכי טובים.
במהלך ההדרכה הרגשתי שהיא רוצה יותר מזה, יותר ממדריך-חניכה, היא רוצה חעבור שלב קדימה, אני לא הבנתי את הרמז בזמן (אם זה היה רמז) ובקיץ האחרון היא הכירה משהו, בן אדם מדהים, שנה מעליה, שנה מתחתיי, (אני מכיר אותו) באמת בן אדם מושלם, יפה, חזק, ואני, מה לעשות, לא הכי יפה בעולם, כל הבטחון שלי ירד.
שאני לידה והחברות שלה(חניכות שלי) שואלות אותה עליו, לא נעים לה לענות לידי, כנראה היא יודעת איך אני מרגיש כלפיה, אני לא בטוח בכלל, וקשה לי, השיחות שלנו מתחילות מזה שאין לה עם מי לדבר, אני החבר שעמום שלה, כל פעם שמשעמם היא פונה אליי, כנראה שהוא לא מחובר בווצאפ, אני מרגיש כל פעם שאני מדבר עליה ואיתה צביטה כואבת בלב והתרגשות, כל שיר שאני שומע מתאר במדויק את מה שאני מרגיש כלפיה, כל שיר מכאיב עוד ועוד.. כואב לי החזה כבר.
אין לי מושג מה לעשות, לחכות לה? לילדה שנתיים מתחתי שפעם ראשונה בחיים שלי שאני מרגיש כזאת אהבה לבן אדם. או. פשוט לשחרר ולהמשיך הלאה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות