לא יודעת - להתרחק או לשמור על קשר?

כשהשנה התחילה הגיעה אלינו חברה שלי מכיתה אחרת בשכבה - כשהיא הייתה רק בשכבה שלי היינו חברות של שלום שלום ומדי פעם ללכת ליום כיף עם ארבע חברות.
ברגע שהיא עברה לרגע אחד לא נתתי לה להרגיש בודדה ותמיד הייתי איתה, היא ישבה לידי אפילו .
היא התחברה לעוד 3 בנות ומאז אני במקום השני. אני! הילדה שלא נתנה לה להיות רגע אחד בודדה, תמיד עודדתי אותה ונתתי את כל כולי למענה. מתוך ה3 בנות האלו יש ילדה אחת שהיא דביקי איתה - ופה מגיעה הבעיה. שני הבנות האחרות חברות די טובות שלי. הרגשתי שהיא מתחילה להחליף אותי. לא סיפרתי לאף אחד על הלילות שהייתי בוכה שעות במיטה, הרגשתי "בגידה" ירד לי כל הביטחון (ואני ילדה שאמורה לעלות לאחרים ביטחון..), עם הזמנים הם רק נהיו דביקי יותר, הן שלושתם מסתובבות עם אותם בנים. ואני הקשר היחידי שלי איתה זה שאנחנו יושבות ביחד.
אפילו התחילו לדבר עלי ועליה- שזה נראה כאילו אני רודפת אחריה.. בהתחלה הייתי "מה? הכי לא" ועכשיו כואב לי להגיד שאני מתחילה להבין.
כל פעם שהחברות שלה לא באות היא באה אלי .. זה לא ניצול?
ילדים כאלה אני הייתי ממזמן בועטת מהחיים שלי.

אבל איתה אני לא יכולה - היא שונה מאוד מרוב החברות שלי, היא רגועה, מלאה בביטחון עצמי ורגש והיא חיה את החיים (יוצאת עם בנים, רגישה והחברות שלי הן לא- הן להם רגש ואני הייתי היחידה שכן יש לה רגש) פתאום מצאתי מישהי כמוני.
היא לקחה אותי ופשוט נדבקתי ממנה, רגועה יותר, מלאת ביטחון עצמי.. אני אוהבת את עצמי עכשיו ואני פוחדת לאבד את זה ברגע שאתרחק ממנה..

לפני כמה ימים רבתי עם חברה ריב שטותי והיא התחילה לצעוק עלי וסיפרתי את זה לה והיא ספרה לי שפעם הבאה שהחברה הזאת צועקת עלי היא תארגן חברים והם יצאו עליה. אף אחד לא עשה את זה בשבילי.
בזמן האחרון היא גם התקשרה אלי כמה פעמים וראיתי שהיא משתדלת ואני דווקא לא הייתי מתקשרת אחרי הצהריים - פעם אני הייתי היחידה שמתקשרת. כל שיחה שאני מקבלת ממנה אני מתרגשת כמו לא יודעת מה. והיא אמרה לי שאני לא מתקשרת אליה מספיק. ביקשתי סליחה ואמרתי שאתקשר אבל לא יודעת אני תמיד שוכחת .. ואני כל הזמן אומרת לה בואי נלך לקניון לים . אני מרגישה עדיפות שנייה וזה גורם לי לא להעריך את עצמי.
I don't wanna do this.
אני לא יודעת מה לעשות? להתרחק? להישאר? להמשיך להיות כלבלב?