היי אני בת 20 יש לי שתי אחים קטנים ממני
ההורים שלי גרושים אנחנו גרים עם אמא..
אז ככה עוד מגיל קטן ממש קטן היינו הולכים הרבה בשבתות וחגים למשפחה של אמא ( המשפחה של אמא גדולה הרבה אחים אחיות בני דודים ודודות ) המשפחה שלה תמיד נתנו לנו הרגשה זוועתית שאנחנו לא שווים בעינהם . אני חושבת שהם לא אהבו את אבא שלי הם היו רעים אליו מעקמים ולפרצופים ומתנשאים עליו . המשפחה של אמא משפחה די מצליחה כלכלית חוץ מאיתנו . אין לנו בית משלנו אין לאמא ואבא משרות טובות כמו שלהם יש . חשוב לציין שהמשפחה של אמא מאוד מגובשת ואנחנו לא כל כל קשורים אליהם זה התחושה שיש . אמא ואבא התגרשו עם השנים והיחס שהם נתנו לאבא שלי עבר אליי ולאחים שלי בתור ילדים ממש קטנים הם התייחסו אלינו נוראי והשפילו אותנו מלא פעמים . אמא אין לה כל כל אומץ לעמוד מולם היא מאוד טובה אבל היא לא דמות אימהית חזקה לצערי . והם עזרו לה במשך החיים הרבה וכל הזמן שהם עזרו הם עזרו ודאגו שנרגיש שהם עשו לנו טובה . היום גדלנו טיפה היחס קצת יותר שונה אבל עדיין לא טוב . אני בחורה מאוד דעתנית ואוהבת לדבר ומרגישה שווה . אבל על ידם אני מרגישה פחות מהם ולא שווה ותמיד שאני נמצאת על ידם בשבתות בחגים אני קופאת אני לא מצליחה לדבר אני מרגישה נבוכה וממש כמו עציץ ומחכה רק שזה יגמר ולברוח הביתה . אני לא נהנת מהשבתות והחגים שאנחנו עושים איתם זה סיוט בישבילי
אמרתי לאמא שאני לא רוצה ללכת לעשות איתם פסח ואני מעדיפה להתארח אצל חברה או פשוט לעשות בבית . אמא התעצבנה ואמרה שאין מצב כסה ולא נעים מהם אם אני לא אלך .. לא יודעת כבר מה לעשות ונמאס לי להרגיש ככה על ידם מושפלת . אשמח להמלצות ומה לעשות לגבי חג הפסח תודה לעוזרים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות