חלוקת תעודות בבית הספר.
קיבלתי את התעודה בממוצע ציונים של 97 (בכיתה י"ב) והייתה לי שיחה עם המחנכת שלי.
במהלך השיחה היא לא הפסיקה לשבח אותי, להגיד כמה שאני תלמידה מעולה מכל ההיבטים ושהלוואי וכולם היו כמוני.
היא המשיכה... אמרה שאני בן אדם טוב ותלמידה מבריקה.
חייכתי, אמרתי תודה.
איך כשהגעתי הביתה, הלכתי לחדר שלי ופשוט בכיתי בכי מר, בכי כל כך חזק.
הרגשתי כל כך חרא עם עצמי, כל כך רע.
ופשוט לא הפסקתי עם זה, אולי מה ששבר אותי לחלוטין היה השבחים שקיבלתי מהמורה...
אני כל כך חסרת מוטיבציה עכשיו. כל מה שבא לי זה פשוט לא לשמוע את כל המחמאות האלה.
אני לא יודעת מה עובר עליי שאני מרגישה ככה. כל תלמיד נורמלי אחר היה משוויץ בתעודה או לחילופין פשוט שמח עם עצמו.
אבל מה שהרגשתי באותו רגע קשה להסביר במילים.
מצד אחד, איבדתי כוחות.. אין לי כבר מוטיבציה להמשיך להצטיין. אני מרגישה עצלות בשביל ללמוד למבחנים ואני אפשר להגיד דיי תשושה.
מצד שני, אני לא רוצה להדרדר. אני רוצה להשאר תלמידה טובה.
אני כבר לא יודעת מה קורה לי ולא יודעת איך להמשיך הלאה..
אני אשמח אם מישהו יכול לייעץ לי מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025