זה מעצבן אותי שהיא אומרת לי שהיא אוהבת אותי כשהיא איתו. איך להתמודד איתה?

שלום רב.
לפני כמעט שנה יצא לי להכיר מישהי שנורא מצאה חן בעיני.
מההתחלה הייתה בינינו כימיה מטורפת. דיברנו במשך שעות כל יום, נהננו מהרגעים הכי קטנים, הבנו אחד את השניה ונמשכו אחד לשניה.
בדיוק בימים הראשונים שהכרנו היא נפרדה מחבר שלה בפעם המי יודע כמה, כי הוא התעלל בה נפשית כמו תמיד, ומאז הכל התחיל.
היא הייתה חייבת לטוס לחו"ל לחודשיים על מנת לבקר קרובי משפחה, וקבענו שכשהיא תחזור נתחיל לצאת ונראה לאיפה הכל מתפתח.
במהלך החודשיים ניהלנו שיחות ארוכות מאד כל לילה, שיחות שלפעמים התחילו ב10 בלילה ונגמרו ב5 בבוקר, ללא הפסקה.
היא טענה שהיא אוהבת אותי, שאני חשוב לה ושהיא כל כך מפחדת לאבד אותי. שמעולם היא לא הרגישה ככה למישהו.
ביום שחזרה, במקום לפגוש אותי אמרה לי שהיא חוזרת לאקס שוב, בטענה שזאת ההזדמנות האחרונה שהיא נותנת לי, כי יש להם היסטוריה ארוכת שנים (הם מכירים בסביבות 10 שנים, אך התחילו לצאת לפני שנתיים), ולכן היא חייבת לתת לו הזדמנות אחרונה לפני שהיא מוותרת עליו לגמרי.
מן הסתם שהפעולה הזאת ריסקה אותי.
רבנו המון, היה קשה לי להתמודד, ובסוף ניתקנו קשר.
לפני כמספר חודשים חזרנו לקשר... היא אמרה לי שאני מאד חשוב לה ושהיא לא מפסיקה לחשוב עלי, אבל היא לא מוכנה לפגוש אותי בזמן שהיא איתו בטענה שהיא יודעת שכל הרגשות שהיא הרגישה אלי יצופו מחדש והיא לא תדע מה לעשות.
עכשיו לרקע כללי...
אותו אקס שהיא חזרה אליו, התעלל בה נפשית במשך השנתיים שהם ביחד. הם נפרדו כמות לא יאומנת של פעמים. היא אפילו לא זוכרת כמה, אבל סביר להניח שמדובר במספר דו סיפרתי.
אין לי שמץ של מושג מה ההיגיון של לחזור אליו.
בנוסף, היא טענה שהיא מפחדת כרגע להיכנס איתי לקשר רציני בגלל המרחק והתגובות של ההורים.
אני גר במרחק של שעה נסיעה ממנה, והיא אומרת שזה טיפה מפריע, והיא קטנה ממני ב5 שנים, היא בת 17, והיא מפחדת שההורים שלה יעשו לה סיפור אם תצא עם בן 22...

מאז שחזרנו לקשר, היו תקופות שלא דיברתי איתה בכלל, כי קשה לי... כי נמאס לי לחשוב על זה שהיא עם אדם אחר...

בשבועות האחרונים התחלנו לריב המון בגלל זה... ניסיתי להבין ממנה מה ההיגיון של זה אם היא אוהבת אותי, והיא טענה שהיא מפחדת להמשיך הלאה ושהיא חייבת ללמוד את כל מה שאני מסביר לה בדרך הקשה, בעצמה, בשביל להבין שאסור לה יותר להתקרב אליו ושהיא צריכה להתמקד אך ורק עלי... כי כרגע יש לה רגשות אל שנינו ומן הסתם שיותר קל לה ללכת למשהו מוכר וקרוב מאשר משהו חדש שהיא מפחדת מהתגובות של הסביבה...

אני מבולבל, אני כועס... אני מאוכזב מעצמי שאני לא מפסיק לחשוב עליה, גם בתקופה שלא היינו בקשר לא היה רגע שלא חשבתי עליה... גם כשאני עמוס בלימודים, כשקורים לי כל מיני דברים בחיים שמעמיסים עלי... היא תמיד קופצת לי לראש...

כל אופציה לקשר עם מישהי מאז שהכרתי אותה ויתרתי אוטומטית, כי נכנס לי לראש שהיא כל מה שאני מחפש ורוצה...

אין לי מושג מה לעשות עם עצמי... זה מעצבן אותי שאני רק חושב על היום שבו החבר האידיוט שלה יחליט שבא לו להתעלל בה שוב סתם כי משעמם לו כמו שהוא עשה פעם, ואז הם יפרדו ואני אוכל לפגוש אותה שוב...

זה מעצבן אותי שהיא אומרת לי שהיא אוהבת אותי אפילו בזמן שהיא איתו, ולא עושה שום דבר. אומרת פשוט בינתיים "לא לחשוב על זה" וכשיגיע היום היא כבר תוכיח לי לבד שהיא תתמקד אך ורק עלי ותתן לקשר שלנו לפרוח... כמו שהיה צריך לקרות מלכתחילה...

ומן הסתם, אני כועס על עצמי שבכלל אני עדיין חושב עליה ככה בזמן שהיא עם מישהו אחר... שהיא אומרת למישהו אחר שהיא אוהבת אותו... שהיא יוצרת איתו זכרונות חדשים...

מה לעזאזל לא בסדר איתי? מה לעזאזל לעשות עם עצמי?
למה נכנסתי לסיטואציה הדפוקה הזאת מההתחלה?

תודה רבה מראש על היחס...
אין לי כבר מושג מה עובר עלי...