מגיל 16, עלה בי החשק לשכב עם גברים, אני מרגיש נואש ושבור...

היי ,
מגיל 16, עלה בי החשק לשכב עם גברים. תמיד ידעתי שאני אוהב גברים, אבל הכחשתי. היו לי מלא חברות ותמיד הייתי בטוח שזה יעבור לי..
הורדתי כמו כולם את האפלקציות לגייז, נפגשתי עם מישהו. הגבר הראשון שהתנסתי איתו.. חמוד לאללה התנשקנו התחרמנו ונגמר. הרגשתי זול הרגשתי מגעיל ואמרתי לעצמי שאין מצב בעולם שאני שוכב עם גבר בסטוץ.. ( זה היה הסטוץ הראשון שלי. ושמח שזה היה עם מישהו נורמלי שגרם לי להבין שסטוצים לא מתאים לי ) עבר הזמן הכרתי עוד איזה 3-4 גברים שבאמת חיפשתי משהו רציני איתם אך הם לא ותמיד חיפשו דרך לזיין אותי ( אני פסיבי. מאוד נמשך לזה ) ותמיד זה הסתיים בהתחרמנות איתם. לא הסכמתי לשכב עם אף אחד ( עד כמה שהם רצו ואני גם באותו הרגע ) ואז הכרתי את האקס הראשון שלי. סתם ביום בהיר באטרף ( האפלקציה ) . האמת? הייתי מאוהב בו עד השמיים, הרגשתי כל כך אמיתי איתו, הוא ממש לא רצה אותי רק בשביל זה וכל יום שעבר התאהבתי בו מחדש. יום אחד הוא לקח אותי לאיזה מקום בעיר שלו.. שהיה שם חדר ריק כזה. מקום נחמד רומנטי והגענו למצב שהוא מנסה להחדיר לי.. מרוב הלחץ שלו שאני בתול זה בקושי נכנס והוא סתם פצע לי את האזור ולצערי אחרי שבוע הוא חזר לאקס שלו וזרק אותי. הייתי גמור, לפני גיוס זה פשוט שבר אותי. אחד החברה שנפגשתי איתם שלח לי הודעה ונפגשנו. הייתי כל כך שבור והוא ידע מה להגיד שפשוט הגענו למצב שהוא מנסה להחדיר לי וזה נכנס חצי וזה פשוט כאב בצורה מטורפת, הוא היה אגרסיבי, לא היה אכפת לו, והדבר היחידי שהוא אמר זה " בבקשה, אני חוזר לצבא לשבוע מלחמה תפנק אותי " הרגשתי אבוד. הפסקתי את זה במיידי ( אחרי שלצערי זה נכנס קצת ) .
אחרי כל האירועים אני פשוט מרגיש שבור וחוסר תקווה. אני משרת בתור לוחם בצבא ומאוד חשוב לי להשקיע אבל זה משפיע.. ההרגשה שאתה אף פעם לא תמצא בן זוג. אף אחד לא יקבל אותך. ותשאר בודד לתמיד. אני באמת נראה טוב אבל בלי השיער והזקן שלי החוסר בטחון שלי ברצפה. אני מרגיש שלעולם לא אמצא בן זוג שיאהב אותי בזכות מי שאני. כל בן אדם ששולח לי הודעה מת לשכב איתי. והרציניים לצערי לא מתאימים לי ואם כמה שזה מעצבן אני לא שולט למה אני נמשך.
לא יודע מה לעשות.. אני לא יכול להסביר כמה נמאס לי שלכולם מסביבי יש מישהי \ מישהו ואני לבד, חסר לי המגע הגברי וחסר לי לאהוב, הרוב נמשכים לחיצוניות שלי ולא לפנימיות, וזה מבאס. כנראה באמת אין תקווה