טוב זה גם ככה אנונימי אז פשוט רציתי לפרוק קצת מה שיושב לי על הלב כל כך הרבה שנים. אז נשארתי שוב לבד, רק אני עם עצמי. בהתחלה לא חשבתי שזה יהיה ככה, אבל כנראה שפשוט ניסיתי להדחיק את ההרגשה הזאת. כל החיים לימדו אותי שצריך להיות חזק, שצריך להסתדר לבד ושזה בסדר לסבול בשקט. אז סבלתי קצת, ועוד קצת, ולא היה לי למי לספר את כל מה שאני מרגיש עד שנחנקתי. חברים אין לי, גם בת זוג אין לי. לא האמנתי שאני אגיע למצב הזה, לא ככה תיכננתי את החיים שלי. אני בא ממשפחה קטנה, זוג הורים ושני אחים. אהבה אף פעם לא הייתה לי בבית, אולי בגלל זה קשה לי להיפתח. בבסיס שלי אני בן אדם טוב, יש לי עבודה שגרתית אבל פשוט לא הצלחתי לפתח קשרים עם אנשים ועכשיו אני פשוט לבד בחדר בלי אף אחד לדבר איתו. סך הכול רציתי שישימו לב אלי, שיאהבו אותי כמו שמגיע לי. לקבל חיבוק, נשיקה, חיוך. שאני ארגיש שלמישהי אכפת ממני. החיים האלה קרים, התחלתי ממש לפתח שנאה לאנשים שמסביבי ואני לא יודע איפה זה יגמר. הייתי חייב לכתוב את זה, זה המקום היחיד שלא שופטים אותי. תודה למי שקרא, שיהיה לכם לילה טוב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025