צודקת
אני בת 21 הוא בן 22 התחתנו בשידוך בגיל 18 ויש לנו 2 בנים. השידוך היה דרך המשפחות שלנו שמכירים הרבה זמן אני מכירה אותו מאז שאנחנו קטנים
לילד שלנו היתה בעיה והרופאים לא בדיוק ידעו מה יש לו חשבו בהתחלה שזה ממש חמור ואישפזו אותו ללילה ואני וכששמעתי מה הרופאים אמרו שהם לא בטוחים אני ממש נלחצתי. הוא בתגובות שלו בשיא הבכי שלי והלחץ הדבר היחיד שהוא עשה זה רק לשאול איפה הכיפה שלו ואיך משיגים לו כיפה ובמקום שיעזור לי ירגיע ויתמוך רק יצא בחיפושים של הכיפה. ואחרכך גם כל שניה אמר לי חלאס כבר לבכות תפסיקי לעשות דרמות ואני ממש לא שלטתי על זה פשוט הייתי שבורה ברמות וקיבלתי ממנו קור רוח ואדישות. הוא התנהג כאילו בכלל לא אכפת לו ורק זרק לי יציאות להפסיק. אני רציתי להישאר לישון בבית חולים והוא אמר שאין טעם אז אמרתי לו שאם הוא לפחות הולך הביתה שייקח את הבן קטן שלנו הבייתה גם והוא אמר לי טוב, אחר כך בדרך לא דרך גיליתי שהוא שם אותו אצל סבתא והוא עצמו הלך לישון בבית. כמה חוסר אכפתיות?
את הילד שלנו כבר שיחררו ובסוף זה התגלה כשום דבר אבל ההתנהגות שלו לא מצליחה לסלוח עליה אני מרגישה שבמצבים קשים אין לי על מי להישען רק מישהו שיקרא לי היסטרית וייכנס בי כשאני בוכה!
מצד שני הוא אבא טוב בכללי ותמיד שהוא שומר עליהם ואני אחזור מאיזה מקום תמיד הם יהיו אחרי אוכל לבושים מקולחים וישנים. אז אני כבר לא יודעת
האם יש לי סיבה להתעצבן על זה שכביכול הוא פחות רגיש ממני ויותר אדיש למצב?
מצד אחד זה דיי האופי שלו וגם כשאמא שלו היתה בניתוח וכל האחים שלו ישבו בחוץ לחוצים ובוכים הוא היחיד שבזמן הזה הלך לאכול לחפש לו בית כנסת לדבר בטלפון, כאילו אני יודעת שזה לא משהו אישי נגדי ושהוא לא בן אדם רע אבל זה האופי שלו
מצד שני אני באמת מצפה להתעלות על האופי שלו ולתמיכה ממני כשאני צריכה ולא כשיוציא אותי משוגעת הרי אם הוא לא יתמוך בי כשאנחנו במצב כזה מי כן?
כרגע אני לא כל כך מדברת איתו ואשמח לשמוע עצות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025