אני אמורה לבחור ארבעה חברים שיהיו איתי באותה כיתה בתיכון וכרגע יש לי רק ילדה אחת ברשימה. אני צבועה ממש, יש לי חברה שאני לא סובלת אבל אני בכל זאת נשארת חברה שלה כי היא ה"רשת ביטחון" שלי. אני לא רוצה לבחור אותה לתיכון כי היא ממש משעממת אותי ומגבילה אותי... זאת אומרת להיות רק איתה ולא להכיר אנשים חדשים.
רבתי עם שתי חברות שלי השבוע, אבל זה לא משהו שאני יכולה להתגבר עליו או לסלוח להן. החברה היחידה שאני אוהבת כל הזמן מסתובבת עם אותן בנות ויוצא שכל הפסקה אני יושבת עם אותה ילדה משעממת ושתינו בפלאפון. או זה או שאני פשוט לבד.
אני כבר לא יכולה לסבול את זה, אין לי חברים קרובים בכלל ואני רוצה פשוט לבכות כל היום. והעובדה שאין לי חברים מדכאת אותי עוד יותר כי אין לי בעצם למי לספר את כל מה שעובר עלי. בזמן האחרון אני רבה הרבה עם ההורים שלי, והם מתעלמים ממני. אבא שלי מקלל אותי הרבה וזורק לפעמים את הדברים שלי מחוץ לבית. פעם הוא גם היה מכה אותי המון אבל עכשיו הוא לא יכול כי התפתחתי פיזית, אז במקום זה הוא זורק עלי לפעמים דברים (נעליים וכו'...)
אני ממש מתוסכלת, אין לי רצון לחיות ואני מפחדת שגם בתיכון לא יהיו לי חברים. כולם אומרים שבטוח יהיו לי, שכולם מוצאים את החבורה שלהם, אבל זה גם מה שאמרו לי במעבר בין היסודי לחטיבה, והאנשים היחידים שהתחברתי אליהם התגלו כצבועים (יותר ממני!) ובכללי חסרי רגש כלפי.
אני אפילו לא יודעת למה אני כותבת את זה כאן... מה כבר אפשר ליעץ פה? אני מניחה שאני עושה את זה פשוט כי אין לי מקום אחר לומר את זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025