אני נמצאת בצומת דרכים כבר הרבה זמן.
אין לי זוגיות ואין לי אהבה.
עד לפני כמה שנים היה לי קל ובשנים האחרונות מאוד קשה לי ואני לא יודעת איפה לשים את האצבע בדיוק וזה מדכא אותי.
אני רוצה וצריכה את הזוגיות הזו בעיקר כדי לחלוק הרבה מהרגשות שלי ודברים שנמצאים באמת בלב ומה גברים רוצים? סקס.
מאוד חסר לי הרגע הזה שאני מחכה שבחור יתקשר אלי ושנקבע לנו מהרגע להרגע ונסיים את הערב מחובקים. חסרים לי הרגעים שיש שאני יודעת שאני יכולה לסמוך עליו ושהוא איתי. אני רואה את עצמי ומה שיש בתוכי ואני רואה רק צלקות, הנפש שלי מצולקת והעצבות קשה. הבחור שאני רוצה אולי לא קיים בשבילי בגילגול חיים האלה או שאולי לא שמתי לב שזה זה והמשכתי לאיפשהו והרגשה הזאת קשה. זה לפעמים מרגיש לי גם כאילו הגעתי אל תהום ואם לא אסתכל למטה ואראה עד לאן אפול, אני פשוט אפול.
אני לא מבינה עדיין מאיפה התקופה הזאת מגיעה לי. אני בחורה שנראית מאוד טוב, יש לי אופי באמת נוח ואני מאוד רגישה למי שנמצא לידי, אני גם מעניינת ושיחה איתי יכולה להימשך כל זמן שהבחור ירצה.
לפעמים אני מוצאת את הרגעים האלה שאני גם מקגישה שמדובר בפחדים שלי אישיים כמו הפחד להיות נבגדת, שקיימת עוד מישהי ברקע, הפחד מסירוס, משקרים, ניצול והונאות. הבחור שאני רוצה אולי לא קיים ואני רוצה חלום למרות שאני לא מחפשת יופי אבל זה מרגיש לי כאילו הם לעומתי לא מחפשים את המישהי הקבועה אלא הזמנית שתהיה להם נעים עד שתבוא מישהי אחרת מלהיבה יותר. אני לא רוצה ולא רואה את עצמי שם במקום הזה, אני בנויה אחרת. רק עד לא מזמן הבנתי שאני לא יכולה להשיג ולהיות מושלמת אלא שאני אנושית כשהצלקות לא מרפות.
מה אני יכולה לעשות כדי להתמודד עם הבדידות האיומה הזאת ומהעובדה שמשהו בי כבר מאמין שלא אמצא מישהו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות