אני בן 29. סטודנט השואף להיות דוקטור (בתקווה עוד 4-5 שנים, תלוי במחקר) ואולי פרופסור בהמשך. אני גר עם שותפים (סיבות כלכליות כמובן), לא עם ההורים (למרות שבקשר טוב ומבקר לעתים קרובות).
החיים הפרטיים שלי- לא קיימים. בזמני כשהייתי צעיר הייתי חלש מדי בשביל להתחיל זוגיות. לא היה לי ראש לזה או שלא ידעתי להבין נכון מצבים חברתיים מתאימים (בשיא הרצינות. פעם מישהי ניסתה להזמין אותי להיפגש איתה ולקח לי משהו כמו חודש להבין שזאת היתה הכוונה שלה. מובן שהיא לא עשתה את זה שוב).
כך יצא שאני כבר עברתי את הגיל שבו אפשר להתחיל זוגיות. ברצינות: אף בחורה לא תסתכל על אחד בלי ניסיון בגיל כזה. ישר יחליטו שאני פסיכופת, סוציומט או איזה סוטה מין. ניסיתי כל מיני שיטות כמו טינדר או אתרי הכרויות. אבל בגלל חוסר ניסיון והבנה של מצבים חברתיים- זה הופך למשימה בלתי אפשרית. פעם אחת נפגשתי עם מישהי ולא הלך כי פשוט לא ידעתי איך להמשיך (אולי טוב שכך, כי אני די בטוח שהבחורה יצא עם עוד מישהו במקביל).
אז כבר נמאס לי מחיי תסכול. אני רוצה להפסיק עם החיפוש. בעיה היא שאני צריך תחליף כלשהו. משהו שיגרום לי להפסיק להיות במצב קשה שבו אני מרגיש אדם סוג ג'. אני רוצה שהחיים שלי יהיו שלמים ללא זוגיות. זה קשה, אני יודע. כי אחרי הכל אני אורגניזם ויש לי יצר ואינסטינקטים. אבל אני תבוני ולכן מסוגל להתגבר על זה.
השאלה היא איך עושים את זה? רוצה להפסיק את הכאב, רוצה להיות שלם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות