בשנה האחרונה הפכתי לאדם אחר,זה התחיל מהחופש הגדול שם התחלתי לפתח אנורקסיה..אני לא אפרט יותר מידי כי זו לא הנקודה אבל הגעתי למשקל של 39 קילו,כולם דאגו לי ולא הבינו איך נדפקתי ככה אבל אותי זה לא ממש עניין ושנאתי שמתערבים לי בחיים.בנוסף היחסים בין ההורים שלי בכלל וביני לבין אבא שלי בפרט הקשו מאוד על המצב..הוא לא אדם טוב,למעשה הוא הרס לאמא שלי את החיים באלימות המילולית ולעיתים נוטה גם לפיזיות שכוללת שבירת כוסות ודלתות.. והדעות השובינסטיות שלו,ולכן אמא שלי בפעם הראשונה בחייה הייתה עצמאית לעצמה ורצתה לפרק הכל אבל כמובן שהוא הקשה עליה ואפילו איים,כעבור כמה חודשים של ייסורים ובכי המצב הקיים נשמר והוא נשאר מרוצה כי הרי יש לו שפחה שדואגת לו.ומכאן המצב שלי המשיך להדרדר כי לאמא שלי לא היה זמן לטפל בבעיות שלי ונותרתי לבד כי חברות אמיתיות אין לי הכל שקר אחד גדול,אני מתעבת את כל הבצפר שלי כי כולם חבורת מזוייפים שיכורים שאכפת להם מאיך שהם נראים,וסליחה אם אני פוגעת במישהי כי זו לא הכוונה אבל זה בעיני חוסר כבוד להתמזמז באמצע הפאקינג מסדרון!! בנים כבר לא מעניינים אותי כי נפגעתי יותר מידי,לא אכפת לי מכל המחמאות האלו שמבוססות על נתונים חיצונים כי זה בולשיט..לא זכיתי להכיר מישהו שלא מעוניין במשהו מעבר.. מאז עליתי במשקל מעט ואני מרגישה שאני בשיקום,אבל אפילו לא מתקרב להחלמה אבל לפחותאני אוהבת את עצמי טיפה יותר,הפסקתי לשרוט את עצמי עם סרגל.. אבל אני עדיין שונאת את שגרת החיים שלי,נמאס לי לנסות להצטיין תמיד זה הורס לי את החיים!למה אני לא מוכנה לקבל את זה שלקבל 70 זה לא הסוף?! למה אני לא מוכנה לקבל את עצמי ולהתחיל להאמין לאנשים שאומרים שאני יפה ובלה בלה.. אני אשמח אם תייעצו לי איך לתקן הכל ולהתחיל מחדש ואני כל כך מצטערת על החפירה !!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות