בגדתי בחבר כי הייתי ממש שיכורה ומישהו ניצל את זה, אני בוגדת לכל החיים?

אני וחבר שלי ביחד כבר שנה וחצי וגרים ביחד. טוב לנו ביחד, אבל אף פעם לא ממש התאהבתי, פשוט נקשרתי אליו והתחלתי לאהוב אותו עם הזמן. לאחרונה התחלתי לחשוב על פרידה, כי כן בא לי באמת להתאהב וגם בלי קשר, יש לנו קצת בעיות בזוגיות.
כל זה ממש לא קשור למה שקרה לי לאחרונה, אבל אני כ"כ מרגישה רע עם עצמי ובצדק.
אף פעם לא בגדתי בגברים ותמיד החשבתי את עצמי לבחורה נאמנה.
אני כן אוהבת לפלרטט בקטנה, אבל רק בגלל שיש לי חוסר ביטחון עצמי ואני צריכה את האישור הזה שאני כן מושכת. מעולם לא חשבתי שאמצא את עצמי במצב כזה.

ולסיפור עצמו אחרי ההקדמה הקצרה שלי... יש לי ידיד טוב בעבודה שהוא גם נשוי ועם ילד. אנחנו בקשר טוב, אבל אני לא נמשכת אליו. אולי רק בהתחלה שהכרנו חשבתי שהוא מושך, אבל עם הזמן הפסקתי להסתכל עליו ככה, רק נהנתי מהשיחות. קרה מצב שהיינו ביחד באיזשהו מקום בגלל העבודה ושתיתי המון. כשאני שותה אין לי מעצורים, זה פשוט נורא... אני גם מדברת המון שטויות, קולנית ואני גם זורמת עם סיטואציות מיניות גם עם גברים שאני לא נמשכת אליהם, כי האלכוהול מטשטש את הכל.
בשנה האחרונה הפסקתי עם השתייה, לאחר הפקת לקחים. לא רציתי יותר להיות בסיטואציות האלה, רציתי להחזיר את השליטה לידיים שלי.
ואיכשהו שוב נפלתי ושתיתי יותר מדי. שפכתי לו את הבירה בטעות והוא התעצבן ואמר שהוא רוצה פיצוי, בצחוק כזה. אמרתי לו "מה שאתה רוצה", כי פשוט הייתי שתויה ולא באמת חשבתי על דברים כמו שצריך ואז הוא שאל "מה שאני רוצה?" עם חיוך כזה וגרר אותי לשירותים. אני לא יודעת מה קרה לי, כאילו נכנס בי איזשהו שד, אבל הסיטואציה הזאת קצת הדליקה אותי, אפילו שאני לא נמשכת אליו,מבחינה פיזית לפחות. לא שכבנו, אבל כן התנשקנו ונגענו אחד בשני.
אף פעם לא הסתכלתי עליו ככה, וברור לי שזה קרה כי הוא פשוט ניצל את המצב.
שאלתי אותו גם בשירותים מה נכנס בו פתאום, הרי אנחנו ידידים והוא גם תמיד מדבר איתי על בחורות דוגמניות שהוא בוגד איתן באישתו ואני רחוקה מלהיראות ככה... לא חשבתי שהוא בכלל נמשך אליי, לא הבנתי למה הוא עושה לי את זה.
הוא אמר שהוא נמשך אליי מהיום הראשון שראה אותי בעבודה ותמיד חשב שאני סקסית, נראה לי שזה מה שגרם לי להמשיך בסיטואציה.
אני יודעת בוודאות שאם לא הייתי שתויה, זה בחיים לא היה קורה.
כי המחשבה על בגידה כל כך מגעילה אותי. אני בת להורים גרושים שאבא שלי בגד ורמס את אמא שלי נפשית, כלכלית וגם לא שמר איתי על קשר.. אני כ"כ חולמת על זוגיות טובה, משפחה, תא יציב ואני מזועזעת מעצמי שעשיתי את זה.
אפילו שאני חושבת על להיפרד עליו.

אוף, אני ממש שונאת את עצמי. האם זה נכון שאם בוגדים זה לכל החיים? שעכשיו נפתח בי משהו ואני תמיד אהיה כזאת? אני לא רוצה להיות כזאת...
אני ממש עצובה שעשיתי לו את זה. כ"כ לא מגיע לו להיות איתי, אני מרגישה ממש בתחתית הריצפה.