חברה שלי נרדמת מוקדם מידי ויוצא שאין לנו זמן לדבר. אני צודק? מה יש לעשות?

תודה לכולם על העצות,
לגבי אחת השאלות אני רוצה להיות חכם ולא צודק.

התייחסות שלי לתגובות פה:
אולי לא ציינתי את זה,
אבל היו פעמים (לא חד פעמי) וימשיכו להיות כאלו שאני קם גם ב5 וחצי בבוקר על מנת להתאמן לפני העבודה שלי על מנת שניפגש בערב.

אני מסכים לגבי סדרי העידפויות, ואני מוותר על דברים כדי שניפגש (חוגים, משנה סדרי אימונים והכל).
ומצד שני השגרה שלה היא לחזור מהעבודה, להתקלח לאכול ולהיכנס למיטה מול הטלוויזיה (ולכן הגיוני שהיא תירדם).
פעם אחת ניסיתי להגיד לה שתקום מהמיטה ותעשה משהו כדי שנוכל לדבר קצת אחרי שאני מסיים את האימון ואז היא אמרה לי משהו בסגנון של "למה נראה לך?", וכמובן שבסיום האימון שהתאמצתי לסיים מוקדם (ואכן סיימתי מוקדם והרמתי אליה טלפון ב8:45 בערב) לא היה לי עם מי לדבר.

אני מרגיש מתוסכל שאחרי 9 בערב אני לא יכול לדבר עם חברה שלי (גם אם יש מצב חירום) כיוון שהיא שמה את הפלאפון על שקט ולא עונה לאף אחד.

לגבי הנסיעות להורים שלי,
כמו שאמרתי אני אחת לשבועיים נוסע סופ"ש להורים כדי לבקר אותם וגם את אחי שחוזר אחת לשבועיים מהצבא.

כמובן שבכל הפעמים האלו הצעתי לה לבוא איתי (3 פעמים היא אכן באה, ורק פעם אחת מתוכן נשארנו לישון אצל ההורים שלי),
בשאר הפעמים יצא שנסעתי לבד להורים שלי.

בסופי שבוע אנחנו נפגשים רק אם אני מגיע אליה (בסופ"ש שאני לא אצל ההורים אני בא אליה בד"כ מיום חמישי עד מוצ"ש).
במהלך השבוע יצא שהיא באה אליי רק כשנוח לה (הדירה שלי יותר קרובה לעבודה שלה מאשר הבית של ההורים, וזה היה בשבוע שהיה לה לחץ בעבודה ונשארה עד מאוחר).
ד"א נתתי לה מפתח לדירה שלי ואמרתי לה שהיא יכולה לבוא מתי שבא לה, אז זה לא שאני לא מזמין אותה אליי.

לגבי סיבה להתראות עם ההורים שלי,
נראה לי לגיטמי שאני רוצה שבת הזוג שלי תכיר את המשפחה שלי והם יכירו אותה, זו דעתי לפחות.

לגבי לפנק ולעשות הכל,
אני אוהב קנות לה ולתת לה הרגשה טובה,
אבל אני מרגיש כאילו זה נקלח כמובמן מאליו, והגיע מצב שאני משלם את רוב היציאות שלנו והיא אפילו לא מביאה ארנק (גם ברוב הפעמים אני נוהג ומסיע ברכב שלי),
האם אני קמצן, או שלגיטמי שאני רוצה שגם היא תשקיע בקשר הזה?

אשמח לתגובות בונות ולא לתגובות שיורדות עליי,
תודה :)

תודה לכולם על העצות, לגבי אחת השאלות אני רוצה להיות חכם ולא צודק. התייחסות שלי לתגובות פה: אולי לא ציינתי את זה, אבל היו פעמים (לא חד פעמי) וימשיכו להיות כאלו שאני קם גם ב5 וחצי בבוקר על מנת להתאמן לפני העבודה שלי על מנת שניפגש בערב. אני מסכים לגבי סדרי העידפויות, ואני מוותר על דברים כדי שניפגש (חוגים, משנה סדרי אימונים והכל). ומצד שני השגרה שלה היא לחזור מהעבודה, להתקלח לאכול ולהיכנס למיטה מול הטלוויזיה (ולכן הגיוני שהיא תירדם). פעם אחת ניסיתי להגיד לה שתקום מהמיטה ותעשה משהו כדי שנוכל לדבר קצת אחרי שאני מסיים את האימון ואז היא אמרה לי משהו בסגנון של "למה נראה לך?", וכמובן שבסיום האימון שהתאמצתי לסיים מוקדם (ואכן סיימתי מוקדם והרמתי אליה טלפון ב8:45 בערב) לא היה לי עם מי לדבר. אני מרגיש מתוסכל שאחרי 9 בערב אני לא יכול לדבר עם חברה שלי (גם אם יש מצב חירום) כיוון שהיא שמה את הפלאפון על שקט ולא עונה לאף אחד. לגבי הנסיעות להורים שלי, כמו שאמרתי אני אחת לשבועיים נוסע סופ"ש להורים כדי לבקר אותם וגם את אחי שחוזר אחת לשבועיים מהצבא. כמובן שבכל הפעמים האלו הצעתי לה לבוא איתי (3 פעמים היא אכן באה, ורק פעם אחת מתוכן נשארנו לישון אצל ההורים שלי), בשאר הפעמים יצא שנסעתי לבד להורים שלי. בסופי שבוע אנחנו נפגשים רק אם אני מגיע אליה (בסופ"ש שאני לא אצל ההורים אני בא אליה בד"כ מיום חמישי עד מוצ"ש). במהלך השבוע יצא שהיא באה אליי רק כשנוח לה (הדירה שלי יותר קרובה לעבודה שלה מאשר הבית של ההורים, וזה היה בשבוע שהיה לה לחץ בעבודה ונשארה עד מאוחר). ד"א נתתי לה מפתח לדירה שלי ואמרתי לה שהיא יכולה לבוא מתי שבא לה, אז זה לא שאני לא מזמין אותה אליי. לגבי סיבה להתראות עם ההורים שלי, נראה לי לגיטמי שאני רוצה שבת הזוג שלי תכיר את המשפחה שלי והם יכירו אותה, זו דעתי לפחות. לגבי לפנק ולעשות הכל, אני אוהב קנות לה ולתת לה הרגשה טובה, אבל אני מרגיש כאילו זה נקלח כמובמן מאליו, והגיע מצב שאני משלם את רוב היציאות שלנו והיא אפילו לא מביאה ארנק (גם ברוב הפעמים אני נוהג ומסיע ברכב שלי), האם אני קמצן, או שלגיטמי שאני רוצה שגם היא תשקיע בקשר הזה? אשמח לתגובות בונות ולא לתגובות שיורדות עליי, תודה :)