אז ככה אני אתחיל בזה שהייתה לי חברה הכי טובה, ובאמת אהבתי אותה הכי בעולם יותר מכל דבר אחר אי פעם. הייתי מוכנה להקריב את עצמי בשבילה. ואז לאט לאט זה הלך ונעלם...והיום כשהייתי צריכה להחזיר לה דבר ששייך לה ולהגיד לה מה אני חושבת עליה כשפתחתי את העיניים סוף סוף. הייתי אמורה להיפגש איתה אחרי עשר דקות אני שלחתי לה הודעות והיא לא ענתה אחרי זה התקשרתי אליה וכל מה שהיה זה המתן או תא הקולי עד שסוף סוף היא ענתה ואמרה לי אני מצטערת אני לא יכולה היום. היא לא יכלה להועיל בטובתה להודיעה לי לפני?! ועוד כדי להגיע עד אליה אני צריכה לנסוע לעיר אחרת! היא פשוט לא שמה עלי. אז החלטתי לשלוח לה הודעה והסביר לה מה אני חושבת עליה מה שהתכוונתי להגיד לה פנים מול פנים ושלחתי. ואז היא יצאה עלי שאני אשמה ושהיא בכלל רצתה לנתק איתי קשר מזמן. אם היא כל כך רצתה לנתק איתי קשר ואומרת שאני שופטת אנשים על פי מראה (אפשר לשאול כל בן אדם שמכיר אותי והוא יגיד שאני לא שופטת אנשים. יש הבדל בין לשפוט ולהגיד מה שאני חושבת בפנים ). אז השאלה שלי למה לשקר? כל הזמן הזה חייתי בשקר אחד גדול. לא עדיף כבר להתמודד עם האמת?.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות