האם לשתף אנשים בעבר שלי? מאוד ואף פעם לא מספרת... זה פוגע בי ואני צריכה לפרוק?

שלום לכולם.
שמי רז אני בת 18 לפני גיוס.
אז ככה,
לאחרונה אני הרבה עוסקת במחשבות על עצמי ועל מה שעברתי בחיים ועל המקום שבו אני נמצאת היום. מאז ומתמיד הייתי בן אדם סגור, שלא הכי אוהב לשתף במחשבות ובדברים שקרו לו.
עברתי חרמות ונידוי חברתי בכיתה ח'-ט' ואז עברתי בית ספר בכיתה י' לבית ספר חדש, בהתחלה היה שם אחלה והכל ואז התחלתי להתמכר לפייסבוק כי הייתי ביישנית ומתביישת לדבר עם בנים מהשכבה. בפלטפורמה של הפייסבוק היה לי הרבה יותר קל ליצור קשר עם בחורים ועל כן בכל כיתה י'- י"א הייתי יושבת כל יום המון שעות מול המחשב, כל מה שעניין אותי זה כמה לייקים אקבל בתמונות שהעלתי וכמובן חיכיתי לימי חמישי (הימים שבהם היינו נפגשים כל החבר'ה מהפייסבוק במקום קבוע).
בסוף כיתה י' הגעתי לנקודת השפל בחיי, אני ועוד חברה שהכרתי דרך הפייסבוק הלכנו וגנבנו בגדים מחנויות (זה היה פופולרי בקרב ילדי הפייסבוק באותה תקופה) ותפסו אותנו. פתחו לי תיק במשטרה וזימנו את אמא שלי לתחנה.
רק אמא שלי יודעת על התיק.
באותה תקופה התנשקתי עם המון בחורים אבל אף פעם לא מעבר, ובסוף י"א היה לי חבר אחד (לא יודעת אם להגדיר זאת כחבר, נפגשנו 4 פעמים שפעם אחת שכבנו בצורה אנאלית לא ווגניאנלית). מאז לא יצאתי עם מישהו בצורה רצינית.
חשוב לי לציין שהמשפחה הקרובה לא יודעת מכל זה, הם ידעו שהייתי יוצאת בימי חמישי למקום הקבוע עם החברים הוירטואליים אבל לא ידעו שהיה לי את החבר הזה.
בכיתה י"ב , ברוך השם, עברתי שינוי מטורף. חזרתי להאמין בעצמי, השתנתי בלימודים בטירוף לטובה, הכרתי שני חברים אמיתיים וטובים (בניגוד לי' וי"א אז בכלל לא היו לי חברים בלימודים). הצלחתי לסגור ולמחוק את התיק במשטרה ברוך השם ובכללי הפכתי לאדם בוגר, אחראי, חכם ושקול.
על פניו, אני נראית בן אדם שלא חסר לו חברים, ודי נורמלי (תלוי מה אתם מגדירים) אך בפנים אני משתגעת. כל מה שקורה לי אני לא משתפת אף אחד! מאוד קשה לי לדבר על הדברים שעברתי! על החרם של כיתה ח' וט' , על התיק במשטרה, על ההתמכרות והחברים הוירטואליים מהפייסבוק.
ביום יום אני לא חושבת על העבר הזה , אני חיה את ההווה , אבל חשבתי פתאום לעצמי-
האם כדאי לספר את כל זה לאחד מבני המשפחה או לכולם כדי לפרוק את זה מעצמי כך שזה יתנקה ממני לגמרי? או אולי כדאי לספר על זה לחברה הכי טובה שלי? (גם היא לא יודעת על זה..)
אני באמת לא יודעת, כי אני לפני פרק חדש בחיים ואני רוצה שהוא יהיה חדש ונקי לגמריי. או שאולי אני בכלל סתם מגזימה ומזמן הפרק הקודם נסגר ונמחק ואני לא צריכה דין וחשבון לאף אחד.
מה לעשות? מה אתם אומרים? אני בהתלבטות קשה.
תודה שקראתם.
באמת תודה.