להישאר בצפון
היי.
התחלתי לימודים לפני שנתיים בצפון. התואר הזה, במקום הזה ספציפית היה החלום שלי.
את חבר שלי הכרתי בערך שנה וחצי לפני תחילת הלימודים, והוא ידע על הכוונות שלי ללמוד שם. רציתי את זה מגיל כה צעיר שלא יכולתי לתת לזה להתפספס ככה.
אנחנו עדיין ביחד
בפועל מה שקורה זה שאני רגל פה ורגל שם. לא מתקדמת בלימודים שלי כמו שאני רוצה ומסוגלת, נמצאת רוב הזמן בדרום ומחכה בבית לבד(!) שיחזור מהעבודה\ מהלימודים שלו (שהם בדרום). אני מרגישה שהוא חי את החיים שלו ואני תקועה ולא מממשת את עצמי.
קשה לו בלעדיי פה וגם לי קשה בלעדיו שם. אבא שלי נפטר השנה מה שמוסיף לחוסר החשק שלי לחיות ולתפקד, ואיבדתי את הבטחון והאמונה בחיים לגמרי. הוא כל מה שיש לי, בבדידותי אני חוזרת אליו כל פעם, וגם הוא מעודד את זה. מאד קשה "להחזיק" בזה לאורך זמן ואני איבדתי כל צלם של עצמאיות ואין לי מושגגג איך להמשיך. אם לעזוב את התואר שם ולהתחיל בדרום ולוותר על החלום ועל מה שעשיתי שם ובעצם האקט הזה להגביר פי מליון את התלותיות שלי אליו, או להתחיל ליצור לי חיים עצמאיים וללכת בדרכי - מה שmost likely יביא לפרידה, וכאמור, אין לי אף אחד בעולם הזה וגם המשפחה התפרקה מאז המוות של אבא, ואני באמת אוהבת אותו. באמת. חבל לי לתת לזה ללכת ממני.
בשנתיים האלה עליתי 12 קילו במשקל, וזה סימן מובהק לזה שלא כיף לי בחיים. וכל הכסף הזה שנזרק לפח... שאין לי אותו!!!! פשוט בכל תחום בחיים דפקתי את עצמי! כלכלי וחברתי ולימודי וגם חיצונית, וזה גורם לי להרגיש כמו סמרטוט. איך הגעתי לזה??
כל נסיון לדבר על זה שאולי אהיה חצי שבוע שם, אולי ננסה איכשהו ללכת לקראת התואר בצפון בכל זאת נגמר בזה שאני צריכה לעבור משם כבר. וגם זה מפחיד. שהתחלתי בצפון כבר. אני מכירה את דרכי ההוראה, את הציפיות, יש לי חברים משם, פרצופים מוכרים בסה.כ ... להתחיל הכל מחדש??? חוץ מזה שאני מרגישה שאני מבטלת את עצמי בכל תחום מולו וזה פשוט עוד חלק מההידרדרות שלי וזה מחזק אלי את ההרגשה שעוד שנייה הוא ילך ממני ואשאר "יתומה" בכל מובן שהוא
אני חייבת להחליט ולהחליט עכשו, אבל כל אופציה נראית לי רעה לטווח הרחוק.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025