אני יתחיל בסיפור קצר:
בשיעור מדעים
טל: ראית
אביה :מה מה ראיתי
טל: ראית איך הוא הסתכל עלייך
אביה :אין מצב אולי עליך הוא הסתכל עלי עלי הוא הסתכל בחיים לא כבר אני יודעת שזאת לא אני
טל: נישבעת לך שהוא הסתכל עליך זה היה ניראה כאילו הוא מאוהב בך
אביה: אין מצב שזאת אני אולי את מתבלבלת אני זאתי שלא היה לה חברים אף פעם זאתי מהחברות שיושבת ולא מדברת עלי הוא הסתכל? אין מצב כי אני אוהבת אותו כבר הרבה זמן והוא לא שם עלי
טל: בואי נראה היום עם הוא אוהבת אותך אני ישאל אותו בווצאפ
אביה :בהצלחה שיהיה לך
17:00
טל :אביה ..
אביה :מה מה קרה הוא ענה לך
טל: כן
אביה נו ו...
טל: אביה אני לא יודעת איך להגיד לך את זה אבל הוא חושב שאת מוזרה מאוד מוזרה
סורי בובי ניסיתי .
*נתתי שמות בדויים
אני אביה לצורך העניין ומי שאהבתי כבר יותר משנה וחצי חושב שאני מוזרה ממש מוזרה הוא לא יודעה שאהבתי אותו ועדיף שכך כי אני מוזרה לפחות ככה הוא חושב .
אני בכיתה ח כל חיי עשו עלי חרם בגלל שאני הייתי מוזרה השתנתי רזיתי ניהייתי יותר מתופחת יותר עם מודעות למראה החיצוני שלי כבר שנה וחצי לא עשו עלי חרם אולי בגלל הסיפור המרגש אני לא יודעת .
רק עכשיו אני רואה את הפרצופים האמיתיים של כולם אני רואה על מה בזבזתי שנה וחצי מהחיים שלי ופשוט בא לי לבכות .
לא אכפת לי מזה שאני אהבתי אותו אבל עם כל ההשתנות העצומה שלי על המראה החדש האישיות החדשה לא משנה מה אני עושה תמיד יחשבו שאני מוזרה.
אולי אני מוזרה אני לא יודעת
אבל אתם לא חושבים שיש למוזרים גם רגשות ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות