אני די בטוח שיגידו שאני מפונק וצריך להתבגר ולהתפכח מהתמימות שלי,אבל אנסה - לפחות אפרוק ואולי אקבל טיפה הזדהות.
סיפור די מסובך אז סבלנות
הכל מתחיל מהתיכון - תלמיד מצטיין עם בגרויות מעולות שכולם מצפים ממנו הצלחה גדולה
צבא עבר לו
משם ישר לתואר מהנדס באוניברסיטה במקצוע מבטיח- מגלה שאין לי שום יכולת לשבת וללמוד וכל ההצטיינות בתיכון לא שווה כלום כי אז החומר היה קל ולא דרש השקעה ואילו באוניברסיטה לא משנה כמה אתה חכם צריך לשבת ולחרוש את החיים עד צאת הנשמה. חוסר מוטיבציה וחוסר יכולת ללמוד שעות ארוכות מובילות לכישלון והחלטה לקחת חופשה.
טיילתי בחו"ל והכל נראה וורוד יותר - פשוט צריך ללכת בנחישות אחרי מה שאני אוהב עם האמת שלי
חוזר וחוטף כאפה שהדברים הרבה יותר קשים במציאות, ואפילו עבודה פשוטה לחסוך כסף מביאה שכר מעליב לעומת ההשקעה והמחיר.
אני פשוט מרגיש מובס ושבור מהחיים האלה, כלכך לחוץ מהעתיד או יותר נכון חוסר העתיד. חייב ללכת במסלול ולסבול שנים וזאת הדרך היחידה לחיות ושיצא ממני משהו - ואם אני מנסה דרך אחרת החברה פשוט מוחצת אותי ברגע
צריך לעבוד בלי סוף בשביל לשרת את הכסף ואולי שאתה כבר ממש מבוגר בשנות החמישים תוכל לעשות מה שאתה רוצה אם לא תיהיה זקן וישאר לך מעט תשוקה אחרי שנים של סבל עובדות שעשית מה שאחרים קבעו לך.
אני מרגיש את החיים נוזלים לי בין הידיים ואיך אני הורג את הנפש כל רגע שאני צריך לעבוד בעבודה משמימה או ללמוד משהו מיותר בשביל חתיכת נייר בתור הוכחה שאני שווה משהו
אני רוצה להאמין שיש לי ראש על הכתפיים ולא סתם איזה בטלן חסר עתיד, אבל נדמה לי שהדרך היחידה היא להכנע לכללי החברה וללכת בתלם , ואם לא יגזרו עליך חיי עוני ועבודות באנליות שאי אפשר להתקדם או לחיות מהן.
מה לעשות? נגזר עלי לעבוג לנצח בשכר מינימום במשרה ללא אפשרות להתקדם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025