היי חברים. כבר מאז התיכון חלמתי לעבור לגור בחו"ל, בשביל לחוות תרבות שונה ולקבל עוד פן לחיים.
מאז הצבא הרצון הזה התחזק אבל לא מהסיבות הנכונות. עד הצבא אפשר לומר שחייתי במין סוג של בועה, לא נתקלתי ביותר מידי רוע וטפשות. כשהגעתי לצבא יצא ועדיין יוצא לי להיתקל על בשרי יום יום ברוע של אנשים, באגו, באנשים שמקטינים אנשים אחרים בלי שום סיבה, בעיקר מפקדים. על סתם. הידבקות לתפל ולא לעיקר. אני בשוק שאיכשהו הצבא מצליח לתפקד עם כל העיוורון הזה אחד לשני.
וככל שאני מתבגרת יותר, אני מגלה יותר על העולם הזה. שזה לא נגמר שם. שזה פשוט משהו בחברה שלנו. ואני לא מרגישה חלק מזה.
ההורים שלי עלו לארץ מאנגליה, ואני מניחה שפשוט חונכתי בדרך קצת שונה. תמיד הרגשתי שזה יתרון - שאנשים מעריכים את הנימוסים, השקטות שלי, שזה משהו שיש להתגאות בו. אבל היחס השתנה ואנשים רואים זאת כחולשה. כל אחד צריך להיות בהמה ואינטרסנט בשביל לקבל את מה שהוא רוצה, בלי פשרות. ואני נשארת בחוץ, לא נטמעת בחברה, אנשים רואים אותי כאדם חלש וחסר עמוד שדרה. ממתי נימוסים ודרך ארץ הפך להיות סמל לחולשה?
בכל אופן, אני משתחררת עוד חצי שנה ומתכננת לטייל בעולם. תמיד חשבתי שאני אלמד כאן באונ', אבל לאחרונה אני חושבת על לימודיםם בחו"ל (יש לי דרכון בריטי). אין ספק שזה לא מרצון אמיתי של הרפתקנות, אלא מההכרה המצערת שאולי אני לא אצליח להוכיח את עצמי כאן. עם זאת אני מאוד פוחדת להגר למקום חדש, להרגיש זרה, להתרחק מהמשפחה ומהחברים. איך מצליחים לעשות את זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025