שלום לכולם,
אינני יודע כמה יוכלו להזדהות עם מצבי, אבל אנסה בכל זאת לפרט.
אני בחור בן 35, שעבר באופן טבעי מספר מערכות יחסים בחייו..
יש לי רצון עז להקים משפחה (נראה לי שגם הגיע הזמן..),
כיום אני נמצא במערכת יחסים עם מישהי מזה כחמישה חודשים. היא בת 34, גרושה ( הייתה נשואה 10 שנים – אני רווק). שנינו נמצאים במערכת היחסים בכדי להתחתן, כיוון שאת שלב המשחקים באמת שעברנו...
אני רואה בה הרבה מאד תכונות שאני מעריך, ויש בינינו חברות גדולה מאד והבנה נהדרת
אבל ....
משלבים מאד מוקדמים הרגשתי שאני לא נמשך אליה בצורה שהייתי רוצה ובצורה שהכרתי ממערכות יחסים אחרות וקשה מאד לתאר את התסכול מכך. היא מתאימה לי בכל כך הרבה תחומים, אני מעריך אותה מאד – אולי הבחורה שהכי הערכתי מעודי, אני יודע איזה אמא נהדרת היא תהיה לילדים, ויש בינינו הבנה שהייתי מכנה אפילו נדירה, אבל כעוצמת הרצון להתקדם ולהתחתן , כך עוצמת ה"סטירה" שאני חוטף בכל פעם שאנחנו נפגשים מבחינת המשיכה.
התסכול הוא אדיר. היא מאד רוצה שנתחתן, אבל אני מרגיש שאני כל כך מתפשר מבחינת התשוקה והרגש (ואני לא מדמיין את זה.. לפניה יצאתי עם מישהי שפשוט לא יכולתי לנשום לידה זה הסתיים לצערי כיוון שהיה לה קשה עם פער של 9 שנים ביננו...)
אני מרגיש שאני מכין את עצמי מראש לפני כל פגישה לנסות להתמודד עם זה, אולם בכל פעם שאנחנו נפגשים אני פשוט נכנס לתסכול עמוק עקב התנגשות הרצון האדיר שלי להתמסד ובין חוסר המשיכה כלפיה ..
מישהו היה במצב כזה ויודע לתרום מניסיונו איך נפתרו הדברים? האם חיים משותפים ( ילדים וכד) מעמעמים את הבעיה הזו ..?
אני על סף יאוש..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025