שלום לכולם,
נחשפתי לקיום האתר לפני כמה ימים ושמתי לב כי רמת ההיענות כאן היא סבירה ואף יותר מכך ולכן והחלטתי לשתף אתכם במאורע ביזארי שהתרחש בחיי לאחרונה.
אני לא מצפה מכם להיות אובייקטיביים אבל אודה לכם או לפחות תשתדלו.
הכל התחיל לפני שבועיים; הכרתי מישהי דרך האינטרנט, נפגשנו לדייט אחד שהיה בהחלט נחמד. למחרת צלצלתי ורציתי לקבוע דייט נוסף, היא אמרה שבכיף אבל שיש לה מבחן גדול עוד כמה ימים והיא צריכה ללמוד. אמרתי סבבה ושנהיה בקשר.
לאחר כמה ימים צלצלתי שוב וקבענו ליום שישי. ביום שישי עצמו שאלתי אותה בהודעות אם היא יכולה למחרת (מוצ"ש) והיא אמרה שלא, אז אמרתי לה:"סבבה, נישאר עם הערב בשעה עשר".
בשעה תשע צלצלתי אליה על מנת לצאת אליה ופתאום היא אומרת לי:"רגע, לא קבענו למחר?" אמרתי לה שלא, שקבענו להערב ושדיברנו על כך פעמיים. לפתע היא אמרה:"לא יכולה, אני צריכה ללמוד" וגם הוסיפה סוג של בינה לבין עצמה:"וואי, אני מאחרת לאבי". חוסר אחריות משווע או זדוניות? תחליטו אתם.
אני מאוד נפגעתי אבל החלטתי להתעלות על עצמי ואמרתי:"תראי, לבי לא מר עליך. למרות שזה מאוד פוגע אני נוטה להאמין לך ואשמח אם בכל זאת ניפגש למחרת, בתקווה שלא תשכחי את שמך עד אז". היא אמרה סבבה.
למחרת נפגשנו - נתחיל מכך שלאורך כל הדייט נתתי לה יחס מחפיר, נמשיך בכך שלמרות שהיא גרה בצפון אני לקחתי אותה למרכז ונמשיך בכך שבאמצע הדייט יצאתי החוצה ושלחתי לה הודעה:"אופס, שכחתי שקבעתי עם דנה (מישהי אחרת) ושבניגוד אליך היא לא כלבה עם אלצהיימר, כל טוב". השארתי אותה לחזור הביתה בכוחות עצמה.
היא שלחה לי הודעה שבה היא כתבה שאני האדם השפל והנורא ביותר שהיא הכירה בחייה, אני שלחתי לה "mission accomplished" וחסמתי אותה.
ראוי לציין שאני בז למושג הבודהיסטי "קארמה" ובז לכל רעיון שישנו כוח מיסטי שמסדר את סוגיית הצדק בעולם. לידיעתכם, לפי ספר הזוהר העולם הזה נקרא "עלמא דשקרא"- עולם השקר (מאוד הגיוני) והשטן הוא זה ששולט כאן, אלוהים ויתר מזמן. גורלו וחשבונותיו של אדם נעשים רק על ידו לדעתי!
מה דעתכם? היא קיבלה את שלה או שהגזמתי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות