הכותרת די מסכמת את העניין טוב, אבל אפרט קצת בכל מקרה כדי שתבינו במה מדובר.
יש לי מספר מצומצם יחסית של חברות מהצבא שממש התחברתי אליהן ונשארתי איתן בקשר. אני מאוד אוהבת את כולן וחושבת שהן בחורות מדהימות ואיכותיות.
הבעיה היא שאחת החברות לאחר השחרור התחילה ללכת לאיזה מרכז בירושלים שבו באופן כללי מחזירים בתשובה. תחילה היא היתה הולכת לשמוע הרצאות ולאט לאט התחילה ממש להיכנס לכל העניין בעוצמות מאוד חזקות. אני מרגישה שכל מה שהיא יכולה לדבר עליו זה אלוהים, דת וכל הקשור לכך.
היא כל הזמן אומרת לי שאני חייבת לבוא להרצאות של הרב ככה וככה, שאני חייבת לשמוע מה הוא אמר, שכל מה שקורה לי בחיים קשור לשקר-כלשהו-שקשור-לאמונה והאמת? ממש נשבר לי. אני מרגישה שאני לא מכירה אותה יותר. זה נראה כאילו היא עברה שטיפת מוח קשה (מאוד!) והיא פשוט אדם אחר לגמרי. עצוב לי מאוד לאבד אותה, אבל אני ממש מתקשה לשמור איתה על קשר מכיוון שכבר אין לי סבלנות לשמוע את החפירות שלה על הרבנים, ואין לנו כבר נושאי שיחה משותפים.
אני אתאיסטית. אני מכבדת את העובדה שהיא מאמינה והכל, ולא אומרת לה שום דבר בנושא, אבל אני מרגישה שהיא לא מכבדת אותי ואת חוסר האמונה שלי (למרות שאמרתי לה שוב ושוב שאני לא מאמינה בדברים האלה ושהייתי שמחה אם נוכל להעביר נושא) - ואני לא יודעת איך להתגבר על זה, אם בכלל זה אפשרי.
למישהו יש מושג איך אפשר להתמודד עם כל הדבר הזה? אני מאוד לא רוצה לאבד אותה, אבל יכול להיות שכבר בעצם איבדתי...?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות