הבן הבכור שלנו בן חמש וחצי, ילד חכם ונבון בצורה מיוחדת. הוא אהוב על-ידינו ומקבל הרבה חום,אהבה ותשומת לב. בערך בטווח של שנה אנחנו "תופסים" את הילד על שקרים,מאוד טפשיים ולא מהותיים כגון- "האם שטפת ידיים עם סבון אחרי שעשית קקי? כן, בטח! אתה בטוח,כי הידיים שלך לא נקיות ויבשות...?! אה, בעצם לא. אז למה אתה פשוט לא אומר שלא שטפת והולך לשטוף?! כי שכחתי שלא שטפתי..." בדרך כלל הוא מתחמק מהתמודדות עם השקר ע"י זה שטוען ששכח. הייתי יכולה אולי להאמין אם הילד המתוק הזה לא היה זוכר דברים למרחק של שנים עד הפרט הכי קטן שלהם...
גם בעלי וגם אני לא "מתנפלים" עליו כשהוא משקר וגם הסברנו לו מליון פעמים שהאמת עדיפה על השקר ושהשקר הרבה יותר מכעיס ומאכזב אותנו מכל אמת שלא תהיה!
מה לדעתכם המניע לשקרים האלה? איך לדעתכם כדאי להתמודד עם מצב כזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות