אז ככה-
אני יוצאת עם בחור כבר 4 חודשים זמן קצר מאד אחרי שנפרד מהאקסית שלו שאיתה היה שנה וחצי וטען שרצה להתחתן איתה. במשך שנה כשהיו יחד הוא היה בדיכאון עמוק בלי עבודה תקוע בדירה שלהם וכשהיא עזבה אותו הוא רצה להתאבד והדיכאון הוחמר. הוא חזר לבית הוריו להשתקם, הלך לטיפול אצל פסיכיאטר, פסיכולוגים ונראה שזה עזר לו. אני הייתי חלק מהתהליך, תמכתי בו ועזרתי לו. יש לציין שאנחנו מכירים 3 שנים בערך ובהתחלה גם היה בדיכאון ולכן לא היינו בקשר רציני.
אני גם בתקופה שאני עוברת תהליך של צמיחה והתפתחות ואני מרגישה שהוא תומך בי מאד. אנחנו שוכבים, יש ביננו אינטימיות, מתחבקים הרבה ואני מרגישה שאני אוהבת אותו ומרגישה שגם הוא אוהב אותי. מציק לי שהוא לא רוצה שנעביר את הקשר הזה קדימה שנהיה זוג, חברים כי אנחנו כמעט מתנהגים כמו זוג רק בלי הטייטל.
הוא טוען שבשלב זה של החיים שלו אני לא נמצאת בעדיפות ראשונה והוא קודם רוצה למצוא עבודה מסודרת ולהיות סגור על עצמו למצוא את מקומו. הוא אומר שהוא לא יכול להשקיע כרגע בזוגיות, הוא מחויב לתהליך השיקום שלו. הוא כל הזמן מנסה לשכנע אותי להמשיך עם הקשר הלא מוגדר הזה שיש ביננו. הוא אומר שאולי בעתיד זה ישתנה... הוא גם לא מעוניין לצאת עם בחורות אחרות והיה מעדיף שגם אני לא אצא עם בחורים אחרים אך הוא לא כובל אותי אליו כי אנחנו לא בקשר מחייב. זה נורא מתסכל אותי. אני מאד רוצה קשר יציב ובריא ואני יודעת שאיתו זה לא יקרה אבל קשה לי להרפות. אני אוהבת אותו, הסקס טוב, אנחנו מרגישים בנוח ומדברים על הכל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות