לא אוהב את החיים שלי זה ישתנה? מנסה להשתנות

אני קודם כול רוצה להודות למי שיקרה את זה ויבין את מה שעובר עלי.
אני מספר לכם על מה שבאמת מפריע לי.

אז אני יחזור קצת אחורה - אני יתחיל במקום שאני גר בו, זה ישוב גדול שאני גר בו 6 שנים עד היום.
נרשמתי לבית ספר בעיר ליד. היו ילדים מהישוב שלי שחיכו בתחנה והלכו לאותו בית ספר שלי, ולאט לאט הכרתי אותם. הם היו שתי אחים וילד נוסף.
ונהיינו חברים טובים ( הם גרמו להסתבך במשטרה והחלטתי לנתק איתם קשר)
האבא של הילד לא נתן לו לצאת מהבית ולהסתבך לכן הוא שומר עליו.

והכרתי עוד 3 חברים שגרים קרוב אלי ולכול אחד היה תפקיד אחר בתור חבר.
1. גנב מהמשחקים של אחי הקטן והראה לי דברים דוחים. (פורנו) אני לא חרדי.
2. גנב והוא היה סוג של אוהב בנים אז הוא ניסה לאנוס אותי איכשהו( מיד אספר אליו)
3. היה מנצל אותי ומפיץ עלי שקרים. ילד דוחה שמנצל את החברים שיש לו עד היום.

מכולם ניתקתי קשר. והשלמתי עם עצמי שאני כנראה לי יכיר אף אחד בישוב הזה. עד שראיתי את חבר 2 בשנה הזאת הוא היה בתחנה בערב ושאל אותי עם יש לו סיגרה (אני לא מעשן) ישר זיהיתי אותו אבל לא רציתי להגיד לו, עד שנזכרנו אחד בשני ולא שחכתי שהוא גנב דברים מהבית שלי אבל אולי הוא השתנה. נתן לי את המספר שלו ועליתי לאוטובוס .ולמחרת בצהריים הוא אמר לי לבוא אליו, העלנו זיכרונות ואני חושב שהוא ניהיה ילד טוב, אין לי בעיה לשמור איתו על קשר אבל לא נראלי שהוא רוצה. הוא נראלי עסוק מידי. יש חבר נוסף שלמד איתי באותו בית ספר יסודי עם אותם שתי אחים שסיפרתי עליו בהתחלה.

אז אני יודע שעד היום אין לו חברים כי אבא שלו לא רוצה שהוא יסתובב עם ילדים בעייתים הוא הולך לבית כנסת בשבת וזהו. כול היום בבית מול 50 מצלמות (אבא שלו שם אותם). בשביל שהילדים שלו ילמדו כול היום ויהיו מוגבלים בזמנים במחשב. ולא יעשו בעיות. הזוי.
היה לי פסיכילוג מהבית ספר וסיפרתי לו את כל מה שעובר עלי ולא היה לו תשובה.
הוא פשוט לא עזר לי בכלל.

יש משפט שאומר: "אם אין אני לי מי לי" שזה אומר שעם לא תדאג לעצמך אף אחד לא יעשה את זה בשבילך. אז התחלתי לעבוד והשבוע נרשמתי למכון כושר בעיר לידי בשביל להתחיל להיפתח לאנשים, אני רוצה להתחיל שינוי ואני חושב שאני תמיד מגיב לאנשים שמעצבנים אותי בקללות וכעסים, כנראה שככה התנהגו אלי.

אני עובד בתור מלצר בירושלים ובמהירות הכרתי ילדים שבאמת אוהבים אותי למרות שיש שם ילדים שלומדים מאוטו בית ספר ואני לא קשור אליהם והם עדיין התחברו אלי.
אני מאוד חברותי ואהוב על כולם ואני מדבר עם חברים מעבודה. אבל אני לא יודע איך להציע להם לצאת. כי אני גר רחוק מהם והם גרים בירושלים וכיף להם לפחות יש לי את העבודה כי עם לא באמת הייתי משתגע. יש ילד שגר בעיר ביתר שעובד איתי והזמין אותי לשבת עם חברים שלו מידי פעם, אני חושב שהוא באמת רוצה שאני ישב איתם ולא סתם אומר וזה כיף לשמוע את זה אחרי כול מה שעברתי.
ולפעמים אני עושה שטויות ואני לא חושב מה יהיו ההשלכות.
אני חושב שאלוקים באמת רוצה לעזור לי.

יש חברים שאני מכיר מהיסודי שאני לפעמים מקנא בהם - למשל באינסטגרם הם מקבלים 32 תגובות ואני איזה 9 תגובות זה באמת מציק שאני רואה את התגובות שלהם אני חושב שאני לא מכיר הרבה ילדים והם כן. אולי גם כי הם לא גרים בישוב הנידח הזה שאני גר בו.

אז זהו פחות או יותר תודה רבה לכם על ההקשבה אני מעריך את זה!
יש שיר שאני מאוד אוהב והוא משקיף את המצב שלי למרות שהוא סוג של שיר האהבה ישן. :)