לא יודעת מה לעשות כבר עם החיים שלי!

היי אנשים,זה הולך להיות ארוך ובלי שאלה ספציפית אבל אני חייבת להתפרק!

כל החיים שלי היו די לא פשוטים..יותר תקופות רעות מטובות.בגיל 20 החלטתי לצאת מהבית של ההורים ולגור לבד..זה היה חודשיים לפני השחרור מהצבא.
שנה וחצי שגרתי לבד...ולא התקדמתי לשום מקום בחיים..לא השלמתי בגרות למרות שהייתה לי רק אחת להשלים..לא פסיכומטרי שום כלום!יש לי הלוואה של 30 אלף שקלים ובנוסף מינוס של 6 אלף.נכנסתי לחובות כי היתי חולה הרבה והיה דברים שצריך לשלם וכן גם לא הייתי הכי חכמה ובזבזתי המון על שטויות.

בשמונה החודשים האחרונים יש לי חבר..שהיה גר איתי שלושה או ארבעה חודשים והוא אחד שמעשן חשיש..ועקב זאת התרגלתי גם אני לעשן כל יום אצבע של 100..אני פשוט תמיד הייתי בסטלה..תמיד הכל נראה ורוד תמיד "יהיה בסדר מי ישמע".

לפני שבועים גיליתי שאני בהריון..החלטנו שמפילים.

יום שלישי האחרון חזרתי מהעבודה ובגלל שחבר שלי לא הצליח לארגן אז הוא שתה..אני לא אוהבת לשתות אז לא שתיתי אבל התחילה לי דודא וכל דבר התחיל לעלות לי על העצבים והתחלנו להתווכח וזה הגיע לזה שחבר שלי הרביץ לי!כל הידיים שלי בכחולים..העין שלי כחולה ומנופחת ועל גב כף היד סימן של כיבוי סיגריה.
הוא יצא מהבית ומיד התקשרתי לאבא שלי והוא בא לקחת אותי.
לא התלוננתי כי אין לי כוח שוב!!לכל החקירות והמשפטים כי קרה לי את אותו סיפור בדיוק לפני שנה עם גבר אחר...בדיוק גילינו שאני בהריון והוא שתה והכה אותי.

חבר שלי ביקש שאסלח לו אבל אמרתי שאני לא מסוגלת לסלוח על דבר כזה..והוא פשוט מקבל את זה
הוא רק אמר כמה פעמים בבקשה תסלחי לי לא רוצה לאבד אותך הוא לא נלחם עליי בכלל!חשבתי שהוא יהפוך תעולם בשביל שאני אסלח לו והוא פשוט מוותר וזה שובר אותי..
אני כרגע בבית של ההורים שלי וכל ערב בשעה 8 מתחיל להיות לי עצבים מטורפים כי אני רוצה לעשן ואין!!כל יום זה יותר ויותר חלש ופתאום אני מתחילה לחשוב עד כמה הקשר הזה לא בסדר..
כזוג לא היינו בשום מקום לא יצאנו אפילו פעם אחת..המקום היחיד שהוא לקח אותי אליו זה לשתות עם החברים האפסים שלו שחיים על חשבון סבתא שלהם ושותים כל הזמן וגרים ליד בית בושת.

הוא אומר שניתן לשנות הכל ונפסיק לעשן ונתחיל לחיות נורמלי אבל אין לי אמונה כבר
פתאום כשאני לא מעשנת העיניים שלי נפתחו אבל הבעיה שהלב זה משהו אחר...אני בוכה כל הזמן מתגעגעת אליו רוצה תחיבוק שלו תריח שלו תצחוקים שלו תמגע המושלם שלו אני מכורה לבן אדם פשוט..הסקס איתו הכי מדהים שהיה לי בחיים...אני מסתכלת על סקס בזוית שונה אחרי הסקס איתו ולטובה!

אבל הבעיה שלי ..אני לא יודעת מה לעשות
אני יכולה לחזור לבית שלי ולהמשיך לגור לבד אבל זה אומר מלחמה יומיומית..לקום לעבוד לחפש להסתדר שיהיה אוכל ולשלם על הדירה.
או לסלוח לחבר שלי ולהמשיך לגור איתו
או לחזור לבית של ההורים שלי ששם בתכלס אוכל קצת להסתדר אבל הבעיה בבית של ההורים שאבא שלי שתלטן ואני רבה איתו המון,אין לי חדר ופרטיות משלי אלא אני אהיה עם אחותי..ויש לי עוד שני אחים קטנים שתמיד מרעישים ותמיד צריך גם לדאוג להם ולעזור להורים ואני מאמינה שאצטרך לעזור גם מבחינה כלכלית.ואני רגילה להיות לבד לשקט שלי לפרטיות שלי ושאףאחד לא אומר לי מה ומתי לעשות!!
וההורים שלי לא יודעים שאני בהריון ואין לי מושג איך לעשות תהפלה הזאת מבלי שישימו לב למרות שאמא שלי חושדת כי הקאתי כמה פעמים.

הכל כל כך קשה לי בעיקר הגעגועים לאהוב שלי:(

הראש נלחם בלב..אני יודעת שזה קשר לא בריא שלא יביא אותי רחוק בחיים ובטח שאי אפשר לשכוח אלימות פיזית!(זאת פעם ראשונה שזה קרה לו..הוא הגן בגופו על בחורה שחבר שלה ניסה להכות אותה ותמיד שהיה מכאיב לי בטעות ישר אומר אוי ובודק אם כאב לי..לא יודעת מאיפה זה יצא לו...)
מצד אחד אני אומרת אולי זה באמת חד פעמי ומצד שני אומרת אם זה קרה למה שלא יקרה שוב?!
אבל עם כל זה אני פשוט אוהבת את הבן אדם..אני מסתכלת עליו ובא לי למעוך אותו מרוב אהבה...ואם אני אסלח לו ההורים שלי מאוד יתאכזבו ולא ירצו להיות איתי בקשר..

אני כל היום בוכה ולא יודעת מה לעשות עם החיים האלה כבר אוף אלוהים תעזור לי בבקשה!