אני גבר בן 28...
בחיי כבר הספקתי לדעת עליות ומורדות בתחום הזוגיות.
כשהייתי נער הייתי כנראה ביישן וסגור, וקיבלתי הרבה פעמים "לא" מבנות...
בהמשך יותר נפתחתי ויצא לי לראות מערכות יחסים קצרות וארוכות עם בנות מסוגים שונים.
הקשר הארוך ביותר שלי(4 שנים) היה מלווה בהרבה מאוד כאב, ולא כאן המקום להרחיב.
לאחרונה התחלתי קשר עם בחורה מבוגרת ממני במספר שנים. היא בדיוק כמו כפפה ליד, ומתאימה לי בהרבה מובנים, אבל כמובן שהגיל משחק כאן תפקיד...
אני לא יודע עד כמה מכריע, אבל יש כאן בעייתיות.
אבל הבעייתיות תמיד שם! כי אין שום דבר מושלם. אבל איך יוצאים מהתחושה הזו?! אולי עדיין לא הכרתי באמת את הבחורה שאני יגיד , "זהו, הכל מושלם", והיא תגיד אותו דבר עליי. אבל גם אם דבר כזה יקרה, למדתי על בשרי שהרבה דברים יכולים להשתנות לרעה ולטובה במערכת יחסים, אז מה זה משנה בכלל ההתאמה הראשונית?!
לאור המערכות יחסים הקודמות, אני מנסה לשרטט עבורי קווים למערכת היחסים האידיאלית בשבילי, אבל פשוט לא מצליח. אני שואל את עצמי, מה באמת חשוב לי במערכת יחסים?! איזה תכונות אני רוצה בבת הזוג שלי? מה הקווים האדומים? עד כמה כדאי לי להתגמש?
השאלות האלה אינם מקבלות מענה, ואני ממשיך לנוע בקצב החיים, נכנס למערכות יחסים שלפעמים אני מוכן לעשות עבורן ויתורים קשים, אולי יותר מידי קשים. אני לא מצליח להבין למה תחושת הויתור הזו תופסת כל כך הרבה נפח בתחושה שלי כלפיהן.
אני חושב שגם הרבה פעמים חשוב לי תגובת החברה למערכת היחסים, למרות שעמוק בפנים, אני לא רוצה לקבל את דעתם.
בקיצור, אני מאוד מבולבל. כבר לא ילד. וחשבתי שהגיע הזמן לעשות קצת סדר לגבי מה חשוב לי, בהמשך... מאיפה מתחילים?! והאם ויתורים הוא משהו שניתן לחיות איתו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות