שלום,
יש לי שני הורים נהדרים ושני אחים שאני אוהבת מאוד, יש לי חברות ילדות שאני מרגישה שהן משפחה שלי ובכלל חברים מאוד טובים. יש לי משפחה גדולה ואוהבת, הולך לי טוב בבית ספר. כשאני חושבת על זה וכותבת את הדברים אני מרגישה כאילו יש לי חיים מושלמים וזה ממש מרגיז אותי שאני לא מעריכה כלום, לפעמים אני נכנסת לכמו מין דכאונות כאלה ואני שוכבת במיטה שלי שמה לי מוזיקה באוזניות על הכי חזק ומתנתקת מהעולם קרה לי שהייתי במצב הזה יום שלם לא הסכמתי לאכול לשתות כלום. ואני לא מבינה למה אני ככה, אני קוראת מקרים של ילדים אחרים בגילי ואני פשוט בוכה, להם יש סיבה להיות ככה אני מרגישה כאילו החיים שלי הם החיים שהם רוצים. אין לי שום סיבה להתנהג ככה! אני מרגישה כאילו אני מענישה את הסובבים אותי שהם כאלה נפלאים ואני סתם כפוית טובה.
מה אני צריכה לעשות? יש בכלל מה לעשות?
תודה שירה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025