בחיים לא התאהבתי. אבל הפעם (חצי שנה האחרונה) אני מוצאת את עצמי חושבת על בן אדם אחד מרוחק במיוחד בכל הזמן הפנוי שלי- אני חושבת על עיניו הטובות ועל הדרך בה הוא הולך ואני מתמלאת חיבה ומחשבות מדהימות. רוב האנשים לא תומכים או מחבבים אהבה בין אנשים בגילאי 14-18 וכדומה (ובצדק האמת) אבל אני פשוט לא יכולה להפסיק את המחשבות והרגשות האלה. בכל מקצת השנים שאני חיה חוויתי "קראשים" או "הדלקויות"- אפילו היו נשיקות (בנים ובנות) פה ושם ופשוט לא הרגשתי משהוא מיוחד. אבל בבן אדם הזה-בילד הג'נג'י בן ה18 הזה שאני רואה מידי פעם בהפסקות בביתספר- יש משהו ששווה את כל הבכי שבעולם, את כל השמחה ואת כל ליבי. אני לא ילדה טיפשה ובהחלט לא תמימה. אני יודעת מתי אדם ינצל אותי והסיכון מאוד גבוה שמדובר בהבדלי גילאים משמעותיים כל כך אבל אני מפחדת לאבד אותו משדה הראייה שלי כי הוא כבר בי"ב ונשארה פחות מחצי שנה! יש כל כך הרבה פרטים שלא סיפרתי כאן, הייתי מוכנה לכתוב עליו עד סוף החיים אבל אני רוצה כבר תשובה- מה עליי לעשות. לדבר איתו לפני שיהיה מאוחר מידי? לשכוח ממנו ולהבין שזה פשוט לא יקרה? אני מפחדת לסבול מהאהבה הזאת. זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, אבל למה אני חייבת להתאהב בצורה כזו מעוותת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025