מה1/5 עד עכשיו, אנחנו גרים אצל סבתא שלי כי מכרנו את הבית ועד שנסיים את השיפוצים בבית החדש, העדפנו להיות כאן ולא לשכור דירה ולבזבז כסף.
הקשר ביני לבין סבתא היה קשר מצוין, תמיד בילינו יחד, תמיד אהבנו.
אבל מהרגע שעברנו לכאן- הכל התדרדר.
היא ואני לא מפסיקות לריב.
אמא שלי מנהלת בית ספר, אבא שלי חוזר רק בחמש וחצי הביתה- מה שהופך אותה, פחות או יותר, לאמא שניה בשבילנו.
אני ילדה קשה, אני יודעת. אני עושה דווקא כשמשהו לא מוצאת חן בעיניי ולא עושה כשמשהו לא מוצדק. כל הזמן מחפשת הסברים לדברים ומתווכחת הרבה. בנוסף, אני לומדת בחופש לפסיכומטרי, כלומר- אין לי הרבה זמן לעזור בעבודות הבית.
בהתחלה, אמא שלי ביקשה ממני לנסות להתנהג כמו שצריך, כי זה לא הבית שלנו למרות שאנחנו גרים שם, אז ניסיתי.
אבל כל דבר היה לא בסדר, כל דבר היה לא נכון, אם הייתי עושה מכונה אחת, היא הייתה שואלת למה לא עוד חמש, הייתי עושה עוד חמש, למה אני צריכה הוראות.
היא מצפה ממני לתפקד בתור מינימום עוזרת הבית הכי טובה והכי יוזמתית בעולם.
היא גם חושבת שאני משקרת לה לגבי הלימודים שלי, כי היא מגיעה אל החדר רק כשאני עושה לעצמי הפסקות (כידוע, אי אפשר לשבת ולחרוש הרבה זמן ברציפות, במיוחד לא ילדי ADHD)
יש לי עוד מינימום חודשיים לגור איתה ואני כבר מושכת שערות.
מה לעשות? אני מנסה להיכנע לה, אבל שום דבר לא בסדר.
אני מנסה לעמוד על שלי, והופכת להיות הילדה הכי חוצפנית ומיותרת שאי פעם נולדה (להגדרתה)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025