לא מאמינה לאנשים

היי לכם, אני קטנטונת ואני בת 17 וחצי, עולה לכיתה י״ב.
מגיל מאוד צעיר בעלת חרדות נטישה קשות, לא יכולה לישון מחוץ לבית, קשה לי להתחבר כדי לא להיפגע וכו׳ וכו׳.
במהלך השנים ובמיוחד בשלוש שנים האחרונות סבלתי הרבה בקטע החברתי. היינו קבוצה של 5 חברות הכי טובות והן תקעו לי סכין בגב חוץ מאחת שנשארה איתי לאורך כל הדרך. אחת ריכלה עליי (נקרא לה ר׳) והסיתה את כולן נגדי, ואחת (נקרא לה מ׳) דיברה איתי ואחר כך הלכה אליהן, סיפרה להן את כל מה שאמרתי וקראה לי כלבה, השתיים האלה הפיצו עליי שקרים וכו׳... עשו לי חיים קשים, מאוד.
עברתי חופש גדול שלם לבד ובדרך הכרתי מישהי שהפכה לאט לאט להיות החברה הכי טובה שלי.
באמצע החופש הגדול קיבלתי הודעה ארוכה בסקייפ מאחת משתי הבנות שדיברו עליי, ר׳, היא כתבה לי מכתב ממש נוגע על זה שהיא מצטערת ושגררו אותה לעשות את זה, סיפרה לי כל מיני דברים ואני האמנתי לה.
אחרי החופש הגדול ההוא, בתחילת כיתה י׳- השלמתי עם השתיים האחרות והן סיפרו לי שר׳ הראתה להן את המכתב שכתבתי לה. שאלתי אותן על מה הן מדברות והן הראו לי את המכתב שהיא כתבה לי, פשוט עם שינויים ״קלים״ שהיא עשתה כדי שזה יראה כאילו אני כתבתי.
מלבד העובדה שנפגעתי ממנה, גילינו עוד שקרים ועוד דברים שאי אמרה ולא קרו מעולם.
ארבעתינו (שתי הבנות שהשלמתי איתן, זאת שנשארה איתי תמיד ואני) ניתקנו איתה קשר.
למרות הכל, לא הצלחתי לסלוח לגמרי על מה שהן עשו, והקשר עם החברה הכי טובה החדשה הלך והתחזק. כשאני הייתי לקראת אמצע כיתה י׳, היא סיפרה לי שהיא מתחברת ממש אל הידיד הכי טוב שלה (שהיה ידיד די טוב שלי, למרות הבוטות והאגרסיביות שלו. היה לו צד נחמד), הצעתי לה לקחת את זה לאט, לא לרוץ עם זה, כי היא בדיוק נפרדה מהאקס שלה. אני חייבת לציין שעמדתי לידה בכל צעד שהיא עשתה, מאז ומתמיד, תמיד הייתי שם לייעץ לה ותמיד הייתי שם בכל החלטה שלה, גם אם זה תומך בייעוץ שלי וגם אם לא. באותו רגע שאמרתי את זה, הוא יצא עליי, קילל אותי ואיים עליי במכות וברצח שאני אתרחק מהחברה שלו, שאני לא אתקרב אליה, אחרת הוא יקבור אותי חיה. הדבר הזה קרה בלי שליטה, הוא המשיך להתעלל בי נפשית, לאיים עליי, לקלל אותי והיא מצידה התעלמה. ציטוט: ״בת זונה, מי את חושבת שאת? נ׳ לא שמה עלייך חתיכת ילדה קטנה מכוערת ומפונקת. עלאק חברות הכי טובות. אני אקבור אותך בחיים אם את תתקרבי אליה״ - כשהעתקתי לה את זה היא אמרה ״אני לא שולטת בדברים שהוא אומר״
יש לי עדיין צילומי מסך, אם זה משנה.
בחופש הגדול שעבר, אמא שלי דיברה עם אמא שלה וניסתה לסדר שאנחנו ניפגש ונדבר כי היא ראתה כמה אני שבורה לגמרי מהריחוק ממנה. הוא מנע את זה והרס את זה, יש לי גם צילום מסך מהשיחה ההיא שבה הוא אמר שהוא גם יהרוג את אמא שלי אם אני אגרום לה ליצור בנינו אינטראקציה.
אני אחסוך מכם את שאר ההתרחשות, אבל הם נפרדו כי הוא בגד בה ועכשיו אנחנו חזרנו להיות חברות בקשר ממש טוב... מהצד שלה.
היא מנסה לכפר אבל אני נשרטתי לתמיד...
אני לא מצליחה להאמין לכל מילה ״חברותית״ שיוצאת לאנשים מהפה, תמיד חושדת, לא מתקרבת לגברים, לא מתקרבת יותר מידי אל חברות.
החופש יצאתי קצת, אבל אני נשארת די מרוחקת כל הזמן.
איך אני יכולה לתקן את מה שקרה לי? לסמוך שוב על בני אדם?
זה ממש קשה לי ועצוב לי.