אני ובן זוגי יחד כבר כמעט 5 שנים, אני בת 27 והוא גדול ממני בשנה הורי לא הכי אוהבים אותו אבל עד לא מזמן זה לא עניין אותי בכלל.
בתקופה האחרונה התחלתי לשים לב להתנהגויות שלו שמאוד מפריעות לי- הוא מתעצן מהר, צועק המון, לא מכבד את ההורים, נראה חסר שאיפות לחלוטין- הוא אדם שעובד הרבה ועובד קשה אבל לא מעוניין להתקדם הלאה ולהתפתח בחיים, הוא מרוצה מפיסת הלחם שיש לו ולא רואה קדימה. אין לי בעיה עם זה עקרונית אבל מעשית אני כל הזמן מחפשת דרכים לגדול ולהתפתח בין אם עבודה ולימודים ובין אם תחומי עניין וכ''ו. הוא נגרר קצת מאוחרי ואפילו בזמן האחרון מנסה להתנשא מעליי, אולי סוג של מנגנון של פיצוי על כך שהוא מרגיש "פחות טוב" ממני. מה שממש לא נכון בעיניי!!!
בכל מקרה לדבר הזה שהיה קיים שם מההתחלה התחילו להווסף עוד ועוד דברים- חוסר שקט נפשי שלו, לחץ תמידי שדברים יעשו בדרך שלו, חוסר יכולת לדבר כמו בן אדם ולהתווכח בצורה נורמאלית- ממש מתחילה להרגיש בזוגיות כוחנית משהו.
והכי חשוב זה שאני רואה שהוא לא מכבד את הוריו, פעם הוא כנראה היה עוד מתבייש ממני וזה לא היה ניכר כל כך כמו היום. אבל בשנה האחרונה אני שמה לב לצורה מאוד לא יפה ולא מכבדת שהוא פונה להוריו, במיוחד אימו. אני מפחדת מהדברים האלה כי אני לא רוצה בן זוג/ בעל שייתן דוגמה עתידית כל כך גרועה לילדים שלו (שעלולים להיות גם שלי) אנחנו גרים יחד כבר המון זמן, ונמצאים ממש בפתחו של הפרק הבא בחיים ואני מפחדת שאני מושכת את הזמן ועוד תבוא ההצעה ואני לא אדע/לא אוכל לסרב. אני לא ממש יודעת מה לעשות. מאוד קשה לדבר איתו על הדברים, הוא ישר מתלהט ומתחיל לצעוק שככה הוא (עוד מנגנון הגנה). בכל מקרה הגיע הזמן לקבל החלטה וללכת איתה עד הסוף, אשמח לעצה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות