היי לכם.
אני בת 23, בחורה שאפתנית, חברותית, ויש האומרים מרשימה.
אני לומדת ועובדת, ויש לי מעט מאוד זמן לזוגיות, אך עדיין יש את המוטיבציה הרבה למצוא בחור טוב.
יצאתי עם בערך 6-7 גברים מהאינטרנט בחצי שנה האחרונה, וכולם פשוט לא גילו רצינות רבה כלפיי. ז"א בהתחלה הכל היה קסום ולאט לאט התחיל להתדרדר עד כדי פרידה. (לרוב זה היה יזום מהצד שלהם, וכשאני יזמתי, זה כי הם עשו דברים לא כשורה)
אני התחלתי לפתח קושי גדול באמון בהם, אני מתחילה לחשוב שכל גבר קרוץ מאותו חומר כמו הקודמים שפגעו בי, ואפילו שאני מנסה להרים את עצמי ולהתעודד, מגיע עוד גבר שאני נפגעת ממנו.
אני לפעמים מאשימה את עצמי שאני עושה משהו לא תקין איתם. אחותי טוענת שאני לא יודעת לבחור את הגברים שלי, ובגלל ז אני תמיד נופלת. שאני מעדיפה מישהו שנראה טוב ובגלל זה אני נפגעת כל פעם. בנוסף היא אומרת שאני לא "ביצית" מספיק איתם, ואני חושפת בפניהם את כל מה שאני חושבת ורואה, ולא מגלה מסתוריות. אני בחורה יחסית עסוקה, וחשבתי שאולי חוסר הזמינות זה משהו שמפריע להם וגורם להם ללכת.
לי נמאס לחשוב איך להתנהג נכון איתם, אני רוצה בסה"כ שיאהב את מי שאני, ואני מרגישה שאף אחד לא מתחבר למי שאני.
מיואשת, ומרגישה שאני זקוקה לאדם שירים אותי, אחרי כל כך הרבה פגיעות.
מה אתם חושבים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות