אז היי.
חברה שלי מאוהבת נואשות במישהו שאוהב אותה בחזרה.
היא כל הזמן מספרת לי עליו, ומדברת איתי עליו, וכמובן שלא נשארת לי ברירה אלא לחייך ולהנהן ולהיות שמחה בשבילה...
וזה לא שאני לא שמחה. ברור שאני שמחה בשבילה, אבל היא כל כך מתוקה וטובת לב, ומוכשרת, ואני כל כך מקנאה בה שהיא מאוהבת, כי אני כל כך רוצה להרגיש את אותו הדבר.
למרות שהיא שואלת אותי המון אם זה מציק לי שהיא מדברת עליו ורק עליו כל הזמן, אני לא מרגישה בנוח להגיד לה שתפסיק לדבר עליו, כי למרות שהיא מספרת להמון אנשים (היא בן אדם מאוד חם ופתוח) היא מספרת לי את כל מה שהיא מרגישה, ואני היחידה שבאמת באמת מקשיבה ועוזרת לה.
היא בן אדם חם מאוד, ואני קצת יותר קרהציניתצוחקתעלהחיים ממנה אז מן הסתם, קצת יותר קשה לי להפתח לאנשים, לא לדבר על להתאהב.
זה לא שהחיים שלה מושלמים, יש לה המון בעיות שאני עוזרת לה בהן. אבל אפילו כשהיא בוכה ועצובה מהבעיות האלו, ואני מעודדת ומחבקת ומרגיעה אותה, היא תאמר: הלוואי שהוא (מי שהיא מאוהבת בו) היה כאן. ואני לא אשקר, זה קצת פוגע בי...
אני הולכת לצופים, לפיתוח קול, ללהקה מתחום בית הספר (ששם הם הכירו)
נפגשת בעיקר איתה , אבל עם עוד חברה שאני אוהבת. קוראת ספרים, עושה שיעורים, לומדת למבחנים, צופה בסדרות טלוויזיה.
יש לי מה לעשות. אבל בכל זאת משעמם לי. ואני שונאת להיכנס למסגרות משעממות.
ועוד משהו- רוב המסגרות שאני נמצאת בהן איתה- אני לומדת אצל המורה שלה לפיתוח קול (החברה שלי שרה פשוט מדהים), נמצאת איתה ביחד בלהקה, אנחנו לומדות באותו בית ספר. אז קצת קשה לי להתחמק מכך.
אני ממש ממש ממש אשמח לעזרה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות