עד סוף החופש הגדול היה לי חתול שאהבתי, אבל הוא מת כי הוא כבר היה זקן מדי... כשהודיעו לנו שהוא מת אחרי שבדקו אותו הייתי ממש עצוב ובאותו יום גם הלכתי עם חברים לסרט וכל הזמן שהייתי שם לא התעניינתי בסרט ובקושי היה לי תאבון לאכול...
החתול היה איתנו הרבה זמן והוא החיה היחידה שממש אהבתי
כשהייתי תינוק הייתה כלבה שהייתה לאבא שלי עוד מלפני שהוא ואמא התחתנו והיא מתה כשהייתי בן איזה שנתיים, אבא היה ממש עצוב אבל כשהייתי בן 3 קנינו כלב חדש שחלה אחרי מעט זמן ומת קצת אחרי שהייתי בן 4
הייתי עצוב כששתי החיות מתו אבל לא ממש התעניינתי בהן לפני זה אז רציתי ליום הולדת 5 חיה שאני אבחר וההורים הסכימו... לקחתי חתול ובהתחלה אפילו שממש רציתי חיה לא ממש התייחסתי אליו, אחרי שנה התחלתי ללטף אותו מלא ולהיות לידו כל הזמן, אחרי שנתיים עדיין ליטפתי אותו טיילתי איתו האכלתי אותו אבל קצת פחות...
הכל היה רגיל ובאמצע החופש הגדול ראינו שהוא חולה, לקחנו אותו לוטרינר אחרי יומיים והוא נראה רדום, לקחנו אותו אחרי שבוע לבדיקות ושם נקבע המוות שלו...
זה מבאס אותי מאוד עד עכשיו אבל אני לא נותן לזה להשפיע על חיי היום יום שלי.
עכשיו ההורים והאחים שלי רוצים שנקנה כלב חדש ואני לא ממש מוכן לזה, אני עדיין לא מרגיש מוכן לבעל חיים חדש ואני חושב שהוא יתפוס את המקום של החתול שלי...
זו מתנה לאחותי שבת 11 בקרוב אבל עדיין אני אומר להם שאני לא רוצה בעל חיים חדש... החתול שהיה הוא הבעל חיים של הבית הזה ואף אחד לא צריך לתפוס את המקום שלו... אני עדיין משאיר את הצלחת אוכל והצלוחית מים שלו במקום ומדמיין שהוא שם ולפעמים בוכה בשקט כשאני נזכר בדברים שהיו כשהייתי בן 10 או 9 (אני באופן כללי מתגעגע לתקופה הזאת) ואז הוא עולה לי לראש...
איך אני יכול לשכנע את המשפחה לא לקנות כלב חדש? אחותי ואחי ממש רוצים וגם ההורים רוצים אבל אני לא מסוגל פשוט.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות