פעם בחיים
היי שמי רותם ואני בת 20.
אף פעם לא היה לי חבר, היו כמה שהתחיל איתם משהו אבל לא התפתח לכלום כי באיזשהו מקום שנבע מהפחד שלי הרגשתי שאני לא מספיק רוצה אותם בשביל לקחת את הסיכון שאפגע.
כך יצא שהרבה פעמים הרגשתי שאני אוהבת כלמיני בנים.. בכיתה, בבסיס , בחוגים בכל מקום שהגעתי שאיזשהו שלב הרגשתי אהבה כזאת או אחרת למישהו אבל זה אף פעם לא התפתח לכלום אבל הייתי בטוחה שאני באמת מרגישה אהבה אמיתית, כל זה עד שהכרתי את חברתי הטובה ביותר.
אני די בטוחה שאני סטרייטית לחלוטין, אני לא נמשכת לנשים (אני לא אגיד בכלל כי אני כן מאמינה שהמשיכה המינית שלנו נמצאת על סקלה כלשהי ואין מישהו שנמשך רק לגברים או רק לנשים) אבל לא יצא לי אף פעם להרגיש משיכה לבחורה שהכרתי.
אבל החברה הזאת אני אוהבת אותה כל כך אני אפילו חושבת שזאת האהבה הכי חזקה שהרגשתי איפעם.
אני מפחדת שבגלל החוסר במישהו שיאהב אותי כל האהבה שהייתה עצורה בי התפרצה על האדם הלא נכון, אני מפחדת שבזבזתי את ההתאהבות של החיים שלי על מישהי שלא תאהב אותי בחזרה באותה הרמה.
אני באמת מרגישה ככה, שישיבה או פגישה אם אף אחד אחר לא תסב לי אושר כמו שהיא יכולה כי באמת כשאני עם אנשים אחרים אני אף פעם לא רגועה ומאושרת כמו שאני איתה, אני תמיד חושבת רק עליה ואיך זה היה אם היא הייתה איתי פה, ואני לא יכולה להנות ממראה של נוף יפה אם היא לא איתי שם כדי להנות ממנו גם, שום אוכל לא באמת טעים אם היא לא שם לטעום ממנו גם ושום בדיחה לא מצחיקה אם היא לא צוחקת יחד איתי.
אני מרגישה אבודה, מה הייתם עושים במקומי, אתם גם מאמינים שאפשר להתאהב באמת רק פעם בחיים?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025