כפי שכתבתי בכותרת, הייתה לנו אהבה הכי גדולה שיכולה להיות בעולם הזה. היא רצתה הרבה יותר וחשבה כבר לכיוון של חתונה בכל רגע כשהיינו ביחד. אני לא הייתי כל כך בכיוון באותו שלב ולא הייתי סגור על עצמי. היא תמיד אמרה ששיניתי לה את החיים והיא לא רואה את עצמה בלעדיי ובחיים היא לא הרגישה ככה כלפי אף אחד אחר. לאט לאט זה דעך והקשר נגמר. עכשיו כמעט שנה אחרי, אני רוצה אותה שוב. יצא לי לראות אותה ולדבר קצת, מאז אני מבולבל לגמרי ומרגיש את אותה הרגשה כשהכרתי אותה בפעם הראשונה רק יותר חזק פי מאה. בקיצור חשבתי עם עצמי והגעתי למסקנה שהיא הבחורה שאני רוצה ומוכן לעשות הכל. עכשיו דיברנו והבהרתי לה מה אני חושב היא מנגד אמרה שלא רוצה לחזור אחורה ולעשות טעות, הסברתי לה שאני לא מוכן לוותר. מה אתם אומרים? אני יותר מצפה לתגובות של בחורות בוגרות והאם באמת כדאי לי להילחם עליה עד הסוף ולגרום לה להבין שהפעם זה זה או אם אני אראה שהיא ממשיכה בדעה שלה שהיא לא רוצה אז לוותר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות