היי.
הקשר הראשון והרציני שלי היה בגיל 16 (היו לי קשרים לפני כן, אך לא רציניים).
הוא נמשך שמונה חודשים ואני מרגישה כאילו מאז לא הולך לי עם אף אחד.
אני לא רוצה בן זוג, זה לא דבר שבוער בי.
אבל כשמתחיל קשר עם מישהו, או שפתאום יש זילזול מהצד השני, או שאני מגלה שאני רק ריבאונד של מישהו, או שאני מגלה שקרים כאלו ואחרים... ועוד מלא דברים שקרו לי!.
אני שואלת למה, למה זה מגיע לי כל הדבר הזה...
לא ממקום של להשוויץ, אני לא חושבת שחסר בי משהו, לא חיצונית ולא פנימית.
אני באמת כנה, לא משחקת אף משחקים, כשמישהו ימצא חן בעיני, הוא ידע את זה.
נותנת ספייס והכי לא אובססיבית בעולם.
אז למה כל זה?, אני באמת לא מבינה... למה אני נופלת על כל הגברים האלו ואף פעם לא על הגברים הרגילים שלא לדבר על אכותיים... לפעמים אני מכירה גברים ואני כל כך מקנא בחברות שלהן, ממש לא מצרות עין...
אני רוצה גם להכיר מישהו כזה נורמלי, שלא מושפע, בוגר וגם נראה טוב.
אין גברים כאלו יותר?..
אני צריכה להתחיל להתייאש ולהתחיל לשחק משחקים עם כל אחד?
לא להאמין לכל מילה שיוצאת לגבר מהפה רק כי אני מפחדת שהוא משקר בשביל שאכנס איתו למיטה?...
אני תמימה אולי?... משהו לא בסדר בי?
באמת שלא בא לי בן זוג, אך מדכא אותי שעד כשאני מתאהבת במישהו ומגלה בקשר איתו עניין, הכל הולך לעזעזאל כל פעם מסיבה אחרת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025