כולכם מכירים את הגעגוע הזה לאדם שהיה חלק גדול מהחיים שלך, ועכשיו הוא חלק גדול מהחיים של מישהי אחרת.
הכרנו לפני 3 שנים, זאת היתה אהבה ממבט ראשון, ועדיין היו המון קשיים וכמה חודשים היינו רק ידידים עד שהצלחנו לממש אותה ולהיות יחד. היינו יחד כמעט חצי שנה. לשנינו זה היה הקשר הרציני הראשון, ושנינו לא ידענו איך לשמר את כל הטוב הזה.
אחרי חצי שנה החלטנו להפרד, אף אחד מאיתנו לא ידע למה בדיוק אבל זה קרה. כמה חודשים אח"כ ניסינו את זה שוב, אבל הוא היה בצבא, אני הייתי בלימודים וזה לא החזיק.
מאז עברנו שנינו הלאה, כל אחד למערכות היחסים שלו. עברתי מאז כמה חברים וכמה ידידים, אבל הוא תמיד נשאר לי בלב, על אף שידעתי שיש לו חברה והוא מאושר.
כבר כמה חודשים שאני לבד, והפעם דווקא לא הוא זה שעלה לי במחשבות אלא החבר האחרון, וכשנזכרתי בו אפילו חייכתי לעצמי (משהו שלא קרה די הרבה זמן..). אבל היום פתאום, אולי כי הפייסבוק הזכיר לי שזה היום שבו נפגשנו לראשונה, תקף אותי געגוע, צביטה בלב ותחושה של פספוס. לאדם שהוא היה בשבילי!!! אני בכלל לא בטוחה שלקשר הזוגי שלנו, אלא לאישיות ולאופי שלו שמילאו אותי ועזרו לי.
הלוואי שהייתי יכולה ליצור איתו קשר, הלוואי שהייתי יכולה לחזור לידידות איתו. והיום אני מרגישה את זה במלוא הכובד.
מה אתם הייתם עושים במצב כזה? מה עשיתם בעצמכם אם חוויתם את זה אי פעם? אשמח לקבל כל תגובה, רק להשתחרר מהמועקה המציקה הזאת.
תודה מראש,
נאווה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025