קשה לי למצוא הסתגלות נכונה בתחום העבודה...

שלום לכולם,
אז אשתדל לספר את הבעיה שלי בקצרה מקווה שמישהו יזדהה איתי ..
אני סיימתי שירות לאומי ב 1.9.2015 כשנה בבית חולים, בעיקר הייתי עוזרת מחלקה בכל מיני תחומים. כשסיימתי התחלתי לחפש עבודה, אני לא ידעתי למה אני הכי מתחברת פשוט התחלתי להתעניין ממקום למקום. מה שקרה שבסופו של דבר היום אני עובדת כקופאית, השכר שלי כמובן מינימום הרי למה שנקבל יותר? (ציניות),
השעות שלי נעות בין 6-7 שעות ביום והשכר מזעזע, אתה מרגיש שאתה עובד קשה,
משקיע כל יום ובסך הכל מגיע בסוף חודש ל 3 וחצי וזאת ההרגשה הכי מאכזבת !
יש כאלה שמגיעות ל 4 ויש כאלה שמגיעות ל 6 כשמדובר על אחראיות משמרת,
על כאלה שמבקשות לעבוד יותר שעות, כשזה באישור ..
בוא נדבר קצת על מעבר לשכר, התנאים שלי..
הזלזול כלפינו הקופאיות, הדרישות, הגמישות הכל לא טוב. אני משתדלת הכי להיות בסדר אבל הם גומרים לכך שאני אתעצבן. אני מבקשת ביטולים בקופה כי להיא נוח לעשן עכשיו ולא לגשת לקופה הראשית ומקבלת נזיפה.. מצד שני, למה אני צריכה לעקב לקוח בקופה וגם אותי? מבקשות ממני לעשות פיזורים כי אנשים החליטו להשאיר את החפצים שלהם בצד, מה עם לבקש יפה? אני לא חייבת להן כלום ...
מה שעוד מעודד אותי שאני לא חיה עם זה לבד, חלקן מהקופאיות ורובן יש לציין התפטרו או שפיטרו אותן, המנהל לא מייחס חשיבות לקופאיות...
עושה מהן סמרטוט, רואה אותנו כאילו כלום, מאז תחילת הראיון לא החליף איתי מילה!
לא בוקר טוב, לא מה נשמע .. כלום !
הוא לא דואג להחליף לנו כיסאות ישיבה שנראות כמו סמרטוט ולא נוחות לנו בכלל, לדאוג לעובדים לחדר אוכל מסודר ונקי שאני בכלל לא אוכלת שם, אני קונה ואוכלת מחוץ לסופר או מביאה מהבית.
האמת שאני לא החידה שהסתגלתי לזה, כל הקופאיות ככה וחלקן נשארו שם יותר משנה (מדובר על מבוגרות יש לציין) וחלקן צעירות כמוני, זה מה שקצת נותן לי להרגיש שאני לא חיה שם לבד. עוד דבר שעבר את סף החוק,
היו מצבים שהעובדים היו באים לעבוד מוצ"ש מה שכרגע לא קורה, אותו מנהל לא שילם שכר כפול על כך ששכר במוצ"ש אמור לעלות כ 150% אחוז אם אני לא טועה יותר ממה שמצופה. בחגים אנחנו לא מקבלות שם דבר חוץ מאמירה של חג שמח, בקיצור מי שיהיה שם לא יהיה שמח בחלקו.
אני כן ניסיתי לחפש משהו אחר ולא מצאתי, זאת האמת. אני לא מתה על שירות לקוחות ובטח שלא מכירתי ..
מאז ומתמיד האהבה שלי לחיים היית בעלי חיים, כלבים ולצערי חוץ מוטרינריה, פעילות בבתי ספר או התנדבות אין בזה עבודה ככה שאין הרבה ברירה ואתה עובד במה שיש.
כרגע אני לא לומדת כי אני לא סגורה על מה שאני אוהבת חוץ מבעלי חיים, אני צריכה לחשוב על עבודה שתתן לי כסף חוץ מהתחביבים שלי וכרגע לא עולה לי רעיון כך שגם אם כן אני משלבת עכשיו שיעורי נהיגה (לקראת שיעור 17 ברכב) אז יש לי כרגע על מה לזרוק כסף .. גם בגיל הזה כסף אצלנו זה חשוב, לפעמיים אין מספיק בגדים כי יש כל פעם חילופי עונות, עולים במידות ועוד ..
אבל שוב, זה לא רק בגדים .. זה עוד מליון ואחת דברים. אתם חושבים שאם אתם גרים בשכירות או מממנים דירה לנו אין על מה להוציא כסף הצעירים, אז הנה שמעתם שיש.. כמובן שיש לי הורים בלי עין הרע הכל בסדר, המצב הכספי בבית מצוין ומבחינה
מחייה בבית אני מקבלת כמעט הכל, ממש התנהלות של בית מלון לא חסר לי כלום תודה לאל. אפילו בשיעורי נהיגה אמא שלי הציעה לעזור לי אני לא רציתי שכל שיעור תשלם 120 שקלים, כן גם אני משלמת. על הטלפון אני משלמת וכל זה אני ביקשתי..
אני בחורה מאוד חרוצה אל תראו אותי רק מתלוננת, כשאני עוזרת בבית אני עוזרת
מכל הלב וזה מספק אותי יותר מכל דבר אחר. אני שמחה שיש לי בן זוג שנותן לי הרגשה טובה ברגעים של משברים בחיים אבל זה לא נגמר ..
גם החבר שלי בצבא מתחילת הקשר אנחנו שנה וחודשיים ב29 לחודש,
נשאר לו עוד 4 חודשים לשחרור (בסיס קרבי) אין מה לעשות ..
כרגע זאת השגרה שלי ועל זה אני צריכה להתבסס עד שבאמת אני אתחיל ללמוד עבודה רצינית יותר, זה פשוט עצוב שנוער בגילנו צריך לחוות ולעבוד קשה במקום ליהנות מההתפתחות לעולם .. אנחנו לא מבוגרים וגם לא ילדים קטנים, לדעתי אנחנו עוד צעירים ביחס למה שעוברים היום ..
אני אשמח אם מישהי או מישהו פה יכול לתת לי הצעה טובה לעבודה שבה אני יכולה
להתקדם באופן מקצועי גם, לא רק לתת מעצמי אלא גם לקבל..
לאזור המרכז גוש דן, תודה וסליחה על אורך הכתיבה !