אני אתחיל בזה שאני שונאת את החיים שלי,אני מרגישה לא שייכת לחברים הכי קרובים אליי אני מרגישה שהם נחמדים אליי כשהם צריכים משהו(לא כולם).
אם המשפחה שלי זה מאוד לא יציב עם אבא שלי אני לא בקשר
אמא שלי לפעמים נחמדה אליי אבל לפעמים היא הכי מגעילה בעולם
וכבר כמעט כל יום אני חושבת למה אני עדיין כאן.
חשבתי על לסיים את זה.
אבל אני יודעת שאני לא אתאבד אני לא מסוגלת לפגוע בעצמי
ואני בעצמי מבינה שזה פשוט לא שווה את זה,יש לי הרבה תקוות וחלומות אני רוצה
להגיע להרבה מקומות בחיים שלי ואני עובדת קשה בשביל זה ודיי מצליח לי ואני מבינה שזה רק שלב אחד בחיים שלי שיעבור בשלב מסויים
אבל אני מרגישה פשוט לבד וחשבתי שאני יכולה להתמודד עם זה אבל אני לא
אני לבד וכל עוד יום בבית ספר של חיוכים מזוייפים ועל לשקר שמשהו מסויים לא פגע בי כשאני מרגישה שאני עומדת לבכות, ואין לי עם מי לדבר על זה משפחה זה לא בא בחשבון והחברים שלי זה פשוט חסר טעם כי הריי אני אצא ההאשמה בסוף.
להתרחק מהם גם לא בא בחשבון מהסיבה הפשוטה שאני פשוט אהיה לבד כי אין לי עם מי עוד להיות.
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025