היי אני מקווה שלא תשפטו אותי אף פעם לא דיברתי עם בנים הייתי ממש בשיינית יום אחד פגשתי בחור ואתהבתי בו התחלנו לדבר מלא נפגשנו והתחלנו לצאת הוא ממש חתיך מאז שאנחנו ביחד שנה ומשהו הוא אף פעם לא יצא איתי לשום מקום תמיד היינו בבית שלו או בחוץ מתמזמזים הוא אף פעם לא קנה לי מתנות ואם הוא היה יוצא אז אהיה אסור לי להגיד לו כלום גם אם הייתי אומרת זה לא ממש היה משנה אבל לא ידעתי חשבתי שזה ככה זה היה החבר הראשון שלי ומרוב שאהבתי ואני עדין אוהבת הסכמתי להכל ובכיתי מלא בגללו כל ריב קטן כל סינון קטן אנחנו גם לא גרים באותו עיר אני אוהבת אותו יותר מידי ראיתי את כל החברות שלי יוצאת עם החברים שלהם וכל כך קנאתי בהן ושביקשתי לצאת תמיד לא בא לו וזה היה מתאייש הדבר היחיד השהוא הסכים לעשות זה לראות איתי סרט בבית שלו והוא אפילו לא הציע לי לאכול משהו אף פעם אבל עדין המשכתי לאהוב הוא דואג לי מלא ואוהב אותי מאוד (הוא אמר ככה) גם שנפרדנו תמיד הוא ניסה לחזור ואני רציתי כי סבלתי בלעדין יום אחד היה ילד ממש חמוד דיברנו מלא והיה ממש מצחיק מזמן לא צחקתי ונהננתי ככה כי איתו זה תמיד להתנשק רק והוא שאל אותי אם באלי ללכת לסרט והתרגשתי זה הפעם הראשונה לא יודעת כל כך רציתי לנסות הלכנו לסרט ואך למסעדה והיה ממש נחמד ואז התנשקנו וכנראה שאנחנו ביחד אני יודעת שזה נשמע רע אני רוצה להפרד מהבחור ההוא אבל הלב שלי שורף אני מכירה אותו מלא אני אוהבת אותו מלא אני נמשכת עליו הרבה יותר מהשניי אבל השניי הרבה יותר מתאים לי אני מתוסכלת אני לא אוהבת להיות ככה לשחק ככה אבל מצד אחד אותו אני אוהבת ומצדי שני אני זה החבר שתמיד רציתי איך אני אוכל לוותר עליו אני מרגישה רע מצטערת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025