החיים לא הולכים כמו שהייתי רוצה, יכול להיות שזאת בעיה של בטחון?

היי, אני בן 17 בקרוב 18.
בעיקרון הכותרת מתארת הכל.. אני מניח שיש הרבה אנשים שהחיים לא הולכים כמו שהם רוצים ובגלל זה אני פונה לפה לשאול מה אתם חושבים שכדאי לי לעשות מפה, כי ראיתי שיש פה אנשים מבוגרים שעברו לא קצת בחייהם.
אני לומד בבית ספר שנחשב של "עשירים" ומוביל בנושא החינוך וכל זה והציונים שלי לא כ"כ טובים ואמא שלי יודעת את זה ולא כועסת עליי שאני מביא 60-70 אבל עדיין רוצה שאני אתן גז בשנה האחרונה של הלימודים (מה שאני לא כ"כ עושה) ובגלל זה אני לא רוצה לאכזב אותה אבל יוצא מצב שהציפיות שלה יותר מדי גבוהות לדעתי (אגיע לזה בהמשך) , כל הקטע של צה"ל עוד מהצו הראשון ועד עכשיו נהרס לי בגלל שהנתונים שלי דיי גרועים (40 דפ"ר ופרופיל 64) ואני באמת מרגיש שאני יכולתי יותר - הרבה יותר כי אני מרגיש הרבה הרבה יותר חכם מאשר 40 דפ"ר! ובגלל זה אני לא מקבל זימונים כמו החברים שלי ומאוד מתאכזב מעצמי.. אמא שלי גם בזמן האחרון העלתה את הנושא שהיא רוצה שאני יוציא משהו מהצבא (עתודה,קצינות וכו) אבל אני לא רוצה ומנסה להסביר לה את זה ולאחרונה יצא שרבתי איתה על זה והיא בכתה שלא מגיעה לה יחס כזה (למרות שאני לא מבין איך פגעתי בה ככה, אחרי הכל לא אמרתי משהו רע (קיללתי/הרבצתי) בסך הכל אמרתי שאני לא רוצה לעשות את זה ושאני מעדיף להעביר את השלוש שנים האלה בקלילות בגלל שאני לא קרבי, ורציתי קרבי אבל בעיה רפואית מונעת ממני).
גם מבחינת אהבה, פתאום אני מרגיש רצון ממש חזק למצוא לי חברה, שמעולם לא היה לי ניסיון מיני/זוגי עם מישהי אבל אני מנסה, מדבר עם בנות ומוציא מספרים מהם אבל לא מצליח ליזום פגישה כי כל פעם יש בעיה אחרת או שהם לא יכולות כמה פעמים ברצף להיפגש אז אני מפרש את זה כלא רוצה או שפשוט הם מעדיפות שכדאי שנשאר ידידים (יכול להיות שבאמת זה מוצדק, אבל העקביות של זה פוגעת בי אחרי הכל ואני מעדיף להמשיך הלאה).
עוד לא התחלתי ללמוד נהיגה כי התייאשתי.. לא עברתי כבר 5 תיאוריות כשחברים שלי עברו על הראשונה, אני כל פעם אומר לעצמי לא להתייאש ולנסות וכל פעם לא מצליח ונופל על הקטנות האלה שלמדתי שזה מה שעוד יותר מחרפן אותי, חברים שלי כבר סיימו מלווה לילה ואני עדיין נוסע באוטובוסים (סוג של קנאה בהם)
אני לא רוצה להצטייר פה כבכיין או כחלש שבאמת עד כדי כך קשה לו בחיים כי יש אנשים שיש להם בעיות הרבה יותר גדולות.
אז כמה שאלות :
1. מה לדעתכם כדאי לי לעשות עם אמא שלי בכל הנושא של צה"ל והלימודים?
2. קלטתי שיש לי בעיה של מוטיבציה, איך אפשר לשפר ולהוסיף אותה?
3.אני באמת רוצה ומנסה אבל הכל הולך קשה, אני מתפלל ליום שבאמת אני יצליח לעבור תיאורה, למרות שזה ממשששש לא קשה אני בטלפון יכול לעבור 5 ברצף אבל שם אני פשוט לא מצליח לחשוב.. יכול להיות שזאת בעיה של בטחון?
4.דעתכם האישית על הכל - רק אבקש לא לשפוט ובאמת לנסות ולראות את זה מהנקודת מבט שלי.
5. תודה למי שקרא ולמי שיענה :)