במשך שנים הפריע לי שאני בתול, אבל לא הצלחתי לעשות עם זה כלום כי הייתי כישלון מהלך(סטודנט בטכניון וזה אומר הכל). לא יכלתי להתחיל עם מישהי כי פשוט לא היה לי מה להציע. סטודנט מזדקן כושל ללא עבודה וכסף וללא הצלחה בלימודים, ללא זמן פנוי, גר עם ההורים ונוסע ללימודים באוטובוס? חלומה של כל אישה.
עכשיו סיימתי את המקום הארור הזה והתחלתי לעבוד. הכנסות עלו, עברתי מבית הורים, הביטחון עצמי עלה בהתאם. אחרי מספר ניסיונות כושלים, פלרטוטים ודייטים עלובים, מצאתי איזו מישהי שהצליחה לרתק אותי בדייט. אבל - גם כאן נפל כשלון. בגלל העדר ניסיון, פשוט לא ידעתי איך להזמין אותה בשנית. לא ידעתי לקבוע פגישה ועבר מספיק זמן בשביל שזה יחשב ל"לא הצליח". זה לא מסתכל אותי כי ראיתי עוד בפגישה שזה לא באמת הולך להפוך למשהו לתווך אורך (אנחנו שונים מדי). בדיוק כמו שלא מתסכל אותי שבחורה אחת שפלירטטה איתי בצורה מוגזמת התגלתה כנשואה. אחרי הכל זה ניסיון.
עכשיו, אחרי כל המבוא הזה מגיעים לבעיה. אחרי הכישלון האחרון, פשוט הפסקתי להרגיש דחף לחפש זוגיות. אני שלם עם זה שאני בתול. שלם עם זה שאף פעם לא היתה לי זוגיות. אני לא מבין את התחושה הזאת. התסכול נעלם כלא היה. זה אומר שנשברתי? אני לא מרגיש שבר. להפיך, אני מרגיש פתאום שלם. זה נמשך כבר מספר ימים ורק עכשיו שמתי לב שפתאום הכל בסדר ואין לי דחף. מישהו מכיר את זה או יכול להסביר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות